שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, מחק על הסף (2.7.25) תביעה נגד המדינה בסך 202 מיליון שקל שהגישה חברת חלוקת הגז סופר אנ.ג'י בטענה לעיכובים מאז 2009 בפריסת רשת חלוקת הגז הטבעי באזור המרכז. כבוב קיבל את ערעורה של המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, אשר לא קיבל את בקשתה לדחות על הסף את התביעה. סופר אנ.ג'י נמצאת בבעלות קבוצת שפיר, וזכתה בשנת 2009 במכרז של רשות הגז הטבעי. בשנת 2023 היא עתרה לבג"ץ - יחד עם ארבע חברות חלוקה נוספות - נגד חילוט ערבויות בידי הרשות בשל התקדמותן האיטית בהנחת הצינורות וחיבור הלקוחות; הן חזרו בהן אשתקד בהמלצת בית המשפט. באותה שנה ביקשה סופר אנ.ג'י מרשות הגז לעדכן את התעריפים ולהאריך את רשיונה, בטענה שהעיכובים נגרמו בשל החלטות וצעדים של המדינה, אך נדחתה - ולפיכך הגישה את התביעה, בטענה לנזקים כבדים בשל התארכות התהליך. בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת הילת סילש) סירב לדחות על הסף את התביעה, אך כבוב קיבל כאמור את ערעורה של המדינה. לדעת כבוב, יש לדחות על הסף את התביעה בשל העדר עילה, ויש להרחיב את המבחנים לשימוש בכלי זה. מבחן סיכויי התביעה הנוכחי הוא של הטענות המשפטיות, ודי בכך שהתובע יוכיח שיש לו סיכוי כלשהו - אפילו אם הוא כמעט אפסי - כדי שהתביעה לא תסולק על הסף. כבוב סבור, כי יש לבחון האם קיים סיכוי אפשרי שהתביעה תתקבל, דהיינו - רף גבוה יותר, ולא רק סיכוי קלוש או תיאורטי.

הציפה את בית המשפט ב-65,000 מסמכים

כבוב אומר כי בתביעתה של סופר אנ.ג'י קיימות נסיבות חריגות המצדיקות את סילוקה על הסף. היא כורכת שורה ארוכה של החלטות ופעולות שביצעו מוסדות ממלכתיים רבים במשך 15 שנה, ומעלה טענות שלא הועלו בזמן אמת, ותצהיר הגילוי שלה התייחס ל-65,000 מסמכים. "התנהלות זו, בדמות הצפת בעל הדין שכנגד במסמכים שבסבירות גבוהה לא יסייעו לו, עולה כדי חוסר תום לב, ומנוגדת לחובת תום הלב וההגינות הדיונית המוטלת על בעלי הדין" ומציפה גם את בית המשפט. עוד מזכיר כבוב, כי התביעה הוגשה לאחר שהעותרות לבג"ץ חזרו בהן, בו נוצר "רושם עז כי העותרות פעלו על-מנת לבצע 'מקצה שיפורים' במכרז, לאחר שהתברר להן כי לא עמדו ביעדים שנקבעו בו – והודגש, כי אין לקבל התנהלות זו, אשר חותרת תחת עקרונות היסוד של דיני המכרזים". לדבריו, "בנסיבות אלה, דומה כי קיים חשש שהגשת התביעה על-ידי המשיבה – בדרך שבה הוגשה – לוקה בחוסר תום לב מסוים... חרף ניסיון המשיבה לשוות לתביעתה נופך שונה מהעתירות לבג"ץ, דומה כי מדובר ב'אותה גברת בשינוי אדרת'". עוד אומר כבוב, כי גם לגופה של התביעה יש לדחות אותה על הסף. המדינה לא הייתה צריכה לצפות את הנזקים להם טענה סופר אנ.ג'י: "מעצם העובדה שהמדינה מוסמכת לקבוע את אסדרת משק הגז הטבעי – לא נובע מכך כי הייתה מוטלת עליה חובה לצפות שמדיניות האסדרה, זו שנקטה או שלא נקטה, תגרום לנזק כלכלי למשיבה".

לקחה על עצמה את הסיכון

כבוב מוסיף: "אותם גורמים הפרטיים, וביניהם המשיבה, בחרו לעסוק בפעילות עסקית מסוימת, אשר פוטנציאל רווח רב בצידה. במצב דברים זה, המשיבה לקחה על עצמה באופן מפורש וברור את הסיכון כי הסביבה הרגולטורית תשתנה לאורך השנים, והדעת נותנת כי סיכון זה נשקל במסגרת הצעתה במכרז". רוחב טענותיה של אנ.ג'י סופר מוביל למסקנה, "כי הטלת אחריות בנסיבות אלה עלולה להוביל להרתעת יתר, אשר בתורה תוביל לפגיעה באינטרס הציבורי" ולכך שהמדינה תימנע מהפרטת פעולותיה - מה שיפגע בציבור ובמגזר העסקי. עוד אומר כבוב: "סעיפי המכרז הטילו בצורה מפורשת את כלל הסיכונים הכרוכים בהתמודדות במכרז מסוג זה, לרבות שינויים שעניינם שינויי חקיקה; תקנות; והחלטות רשות הגז – על המשיבה. ויודגש, המשיבה היא חברה עסקית בעלת ניסיון בתחום הרלוונטי, שניגשה למכרז בעיניים פקוחות ומתוך הבנה מלאה של תנאיו. גם אם השינויים עליהם הצביעה בכתב התביעה פגעו ביכולתה לממש את המודל העסקי שעמד ביסוד הצעתה – פגיעה זו, ככל שאכן אירעה, אינה אלא התממשות של סיכון עסקי שחזקה על המשיבה שהייתה מודעת לו כאשר ניגשה למכרז". כל אלו מובילים למסקנה, כי אין סיכוי אפשרי שהתביעה תתקבל ולכן יש למחוק אותה על הסף. כבוב מדגיש: "אין באמור לעיל כדי לשלול את זכותה של המשיבה להגיש תביעה חדשה, ככל שתמצא לנכון לעשות זאת. ברי כי ככל שתוגש תביעה שכזו, חזקה על המשיבה כי הערותיו של בית משפט זה ימצאו ביטוין בה, וכי יהא בה כדי להגשים ולקיים את עקרונות היסוד של התקנות".

ליצור יש מאין זכות מעורפלת

השופט אלכס שטיין הסכים עם מסקנתו של כבוב, אם כי חלק עליו בנוגע לעילות הסילוק על הסף. "תביעתה של המשיבה תלויה על בלימה", הוא אומר. ההסכם הטיל על סופר אנ.ג'י את כל הסיכונים הנובעים מהמכרז ולפיכך הוא אינו מקים לה שום עילת תביעה נגד המדינה. היא אומנם מחפשת מזור בדיני הנזיקין, אך גם שם לא תמצא אותו - שכן רק במקרים קיצונים שבקיצוניים ניתן לתבוע רשות מאסדרת בגין נזק כלכלי טהור. שטיין מוסיף: "כתב תביעה זה נפגם בפגם פנימי אשר יורד לשורש העניין ואינו ניתן לריפוי בדרך של תיקון. עסקינן בתביעה שאינה אלא מסיכה אשר באה להסתיר ניסיון מלאכותי לאחות אירועים המנותקים זה מזה מבחינת הזמן, המהות, והגורמים המעורבים, ולייצר מהם – יש מאין – טענת זכות מעורפלת וכוללנית שאין לה בסיס משפטי אמיתי. תביעה כזאת אינה ראויה לבירור משפטי רציני. בירור כאמור יכניס את הנתבע להוצאות התדיינות מיותרות ויכלה את המשאבים השיפוטיים – המסובסדים על-ידי ציבור משלמי המיסים – ללא הצדקה". השופט יוסף אלרון הסכים גם הוא עם מסקנתו של כבוב, אם כי אמר שהוא נוטה לדעתו של שטיין בנוגע לסילוק על הסף - אך אין צורך בהכרעה בנושא בתיק זה. את המדינה ייצגה עו"ד לימור פלד, ואת סופר אנ.ג'י - עוה"ד אוריאל פרינץ, הגר פינס-גינזבורג ואור כהן.