סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בבאר שבע, רותם קודלר-עיאש, הנחתה את המחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט לפנות למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, במטרה להאיץ את ההסדרה החקיקתית של שימוש בזרע שנשאב מגופותיהם של נפטרים בכלל ושל חללי צה"ל בפרט, במיוחד בנסיבות הקשות של מלחמת חרבות ברזל. לדברי קודלר-עיאש, "הסוגיה העקרונית הנוגעת להולדה לאחר המוות באמצעות זרע מן המת, מעוררת שאלות אתיות מוסריות מהדרגה העמוקה והגבוהה ביותר. המצב החברתי הרצוי לטעמי הוא כי בשאלות מסוג זה, יכתיב המחוקק את הכללים הנוגעים לחברה ולתרבות ואולם מסיבות שונות לאורך השנים, התעכב הטיפול בהסדרת חקיקה בעניין זה, והנושא נותר פתוח והוסדר רק בפסיקת ביהמ"ש, על יסוד בחינת כל מקרה לגופו ועל יסוד עקרונות ומתווים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון. "העדר הסדרה ע"י המחוקק מותירה לביהמ"ש לא רק את מלאכת ההכרעה על-פי נסיבותיו של הענין אלא גם את ההכרעה בדבר שאלה אלו שיקולים יילקחו בחשבון", וזאת לנוכח עקרון היסוד של רצון המת. על-פי פסיקת בית המשפט העליון, "התנאי להתיר שימוש בזרע של נפטר, הוא כי המבקשים הצליחו להביא ראיות בשאלת רצון הנפטר ביחס לאפשרות הולדת ילדים מזרעו, לאחר מותו. בית המשפט העליון מנחה אותנו להעמיד במרכז הבחינה את רצון המנוח ולא את רצון או עמדת קרוביו. עוד נקבע כי במקרים שבהם לא הייתה למנוח בת זוג, ההוכחה תובא ותיקבע רק באמצעות אינדיקציות בעלות משקל כי המנוח רצה בהמשכיות לאחר מותו". קודלר-עיאש מציינת, כי הנחיית היועץ המשפטי בנושא עודכנה לאחרונה בשנת 2003, ומאז "חלו תמורות רבות, שינויים חברתיים ואחרים שרק מצדיקים האצת הסדרת הנושא ובמיוחד כאמור נוכח ריבוי דרמטי בבקשות לקצירת זרע, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל". הצורך בחקיקה נובע מכך ש"המענה בפסיקה ניתן נכון לעת הזו בהתאם לנסיבות כל מקרה ושיקול דעת שיפוטי, כאשר עסקינן בסוגיה רחבה הרבה יותר המעוררת שאלות משמעותיות שראוי שהמחוקק יידרש להן ויכתיב את המסגרת המשפטית המתאימה". קודלר-עיאש נענתה לבקשת אמו של לוחם גולני שחרבות ברזל להשתמש בזרעו, וזאת בנסיבות יוצאות דופן בהן הוכח, כי ערב צאתו לקרב ממנו לא שב - הוא דיבר עם חבר קרוב על הקפאת זרעו למקרה שייהרג. האם תידרש לאישורו של בית המשפט לגבי זהותה של האם שתשמש כפונדקאית. את האם ייצגו עוה"ד שמואל מורן, רויטל סוויד ונועה גלרמן, ואת המדינה - עו"ד זוהר בראל.