"הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של כלל הליכי המינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ולהפיכתם של כלל התפקידים האמורים, בהם תפקידים עצמאיים ומקצועיים במובהק, למשרות אמון של חברי הממשלה, שהמינויים להן נעשים בהתבסס על שיקולים פוליטיים בלבד ותוך 'הנמכה' של הליך בדיקת טוהר המידות". כך אומר (6.7.25) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, על הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים, לביטול הוועדה המייעצת למינויים בכירים. בראש הוועדה עומד כיום נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, והיא עלתה לכותרות בעקבות הדחתו של ראש השב"כ, רונן בר, והצורך למנות את מחליפו. הוועדה בוחנת את טוהר המידות של הממונים ושל הממנים בשבעה תפקידים בכירים ביותר: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל. לימון העביר את חוות דעתו, על דעתה של היועצת המשפטית גלי מיארה, לשר המשפטים, יריב לוין, לקראת הדיון בהצעה בוועדת השרים לחקיקה. לימון מתריע, כי הצעתו של שקלים תוביל בפועל לא רק לביטול ועדת גרוניס, אלא לביטול כל הוועדות הפועלות בתחום המינויים והפיכת המשרות הבכירות בשירות הציבורי למשרות אמון של חברי הממשלה. גם אם מדובר רק בוועדת גרוניס, הוא ממשיך, ההצעה אינה מציגה תכלית ראויה ופוגעת בשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי. "הצעת החוק מבקשת לשנות סדרי בראשית ולבטל באבחה אחת את כלל ההחלטות והנהלים האמורים, מבלי שקדמה לה עבודת מטה מקצועית וסדורה ומבלי שהיא מניחה תשתית עובדתית או נורמטיבית מינימלית לשינויים מרחיקי הלכת המוצעים בה", טוען לימון. כל שנטען בה הוא שוועדת גרוניס "יצרה עיכובים וביורוקרטיה שמונעים מהממשלה לתפקד ביעילות", בלא להניח כל תשתית עובדתית לטענה זו. הצעתו של שקלים "מצטרפת לשורה של הצעות חוק שקודמו לאחרונה ואשר תכליתן היא שינוי פניו של השירות הציבורי במדינת ישראל. משירות ציבורי עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי כאמור, לשירות ציבורי הנתון לשליטת הדרג הפוליטי, ואשר הנאמנות של העומדים בראשו נתונה לדרג הממנה ולא לציבור בכללותו. כך, לצד מתן אפשרות לדרג הפוליטי למנות בעלי תפקיד בשירות הציבורי על בסיס קשרים ולא כישורים, ללא בלמים או בקרה אפקטיבית", מזהיר לימון. "זאת, באמצעות ביטול המנגנונים הקיימים שנועדו להבטיח מינויים ראויים, בהליך תקין, של בעלי התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי. מדובר במי שעומדים בראש המערכות הממשלתיות הרגישות ביותר, בשומרי סף מובהקים, ברגולטורים, ובבעלי תפקידים שמחזיקים בסמכויות אכיפת חוק. בכך, טמונה פגיעה קשה באיכות השירות שיינתן לציבור על-ידי הממשלה, המשתרעת לכל רוחב היריעה של הפעילות הממשלתית - בביטחון, בכלכלה, בבריאות, באכיפת החוק, בתחבורה, בחינוך ועוד. אישור הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של תפקידים אלו, ובסופו של יום - לפגיעה קשה במינהל התקין ובשלטון החוק".