שר הביטחון ישראל כ"ץ חושף לראשונה את עיקרי המאמץ הביטחוני של ישראל בחודשים שקדמו למתקפה על מתקני הגרעין של אירן, אשר הסתיימה בפעולה רחבה ומורכבת באדמת הרפובליקה האיסלאמית. בתדרוך (7.7.25) לכתבים, אמר כי התוצאה היא פגיעה קשה ביכולות הגרעין והטילים האירניים, אך תחום הטילים יוסיף להטריד את ישראל בשנים הקרובות.
לדבריו, היכולת לתקוף באירן לא הייתה קיימת לפני כשמונה חודשים, אולם כעת היא מבצעית לחלוטין: "בתחילת 2025, אחרי נפילת משטר אסד, מבצע חִיצֵי־הַבָּשָׁן והתאמות בחיל־האוויר – הוכחה לראשונה היכולת המבצעית", אמר כ"ץ.
היעד: לבטל את יכולת פיתוח הנשק
בישיבת המטה הראשונה בנובמבר 2024, הבהיר כ"ץ כי אירן היא איום קיומי, וציין שלוש חלופות: תקיפה ישראלית בלבד, תקיפה עם סיוע אמריקני, או מתקפה משולבת שתניב הישגים ממשיים. היעד שהציב היה "ביטול יכולת הפיתוח הגרעיני לפרק זמן שיחייב את אירן להכריע אם לשקם את התוכנית".
לצורך כך, ישראל בנתה תוכניות התקפה בהיקף נרחב, בהן תוכנית "נרניה" שיעדה היה חיסולם של 13 מדעני גרעין בכירים, ותוכנית "טורנדו" – הריסת מוסדות השלטון בטהרן. לבסוף, רק חלקים מהתוכניות יושמו, לאחר התאמות ופשרות מול ארצות הברית.
המבצע יוצא לדרך
התאריך הראשוני שנקבע למתקפה היה אפריל 2025, אך הוא נדחה בגלל חשש להדלפות אמריקניות ומשא-ומתן שהתחדש עם אירן. רק ביום רביעי, 11 ביוני, אישר נשיא ארצות הברית
דונלד טראמפ לישראל לפעול. התקיפה החלה למחרת, ב־12 ביוני, והאמריקנים הצטרפו בהמשך במתקפה אווירית באמצעות מפציצי B2.
כ"ץ תיאר את התוצאה כ"פגיעה אנושה" ו"הישג מעל ומעבר", עם הרתעה חדשה שנכפתה על אירן. "הצלחנו להפתיע, הסרנו את איום ההשמדה, ויצרנו מציאות חדשה במזרח התיכון".
עם זאת, תחום התוכנית הטילית מטריד. "הם ינסו לחדש את הייצור – אולי אפילו מחוץ לאירן – אבל יהיה להם קשה", הוסיף.
הכנות למתקפה – והחשש מתגובה
לדברי השר כ"ץ, ההחלטה לתקוף התקבלה בשל
מידע מודיעיני על תוכנית של כוח קודס – "השמדה ב'" – שנועדה להציף את גבולות ישראל באלפי פעילים שיעים. "הייתה היערכות כוללת, והקפצנו מילואימניקים לגבול ירדן ומצרים. הפתענו אותם", אמר.
ההיערכות כללה 14 ישיבות מטה בין נובמבר ליוני. ישראל שקלה גם תקיפה חד־צדדית, וביקשה מטוסי תדלוק ומעבר חופשי בשמי עירק – אך האמריקנים סירבו. ארבעה בלבד בישראל ידעו את מועד התקיפה – נתניהו, כ"ץ, דרמר והרמטכ"ל.
עזה: העיר ההומניטרית – והמטרות להכרעה
בעניין עזה, הציג שר הביטחון תוכנית אסטרטגית: הקמת עיר הומניטרית בפיקוח בינלאומי בדרום הרצועה, שתאכלס כ־600 אלף פלשתינים מאזור המוּאַסִי. "המטרה היא לבדל את האוכלוסייה מהחמאס. מי שייכנס – לא יֵצֵא. זה ייעשה בפיקוח ותוך בידוק. צה"ל יאבטח – אבל לא ינהל", הדגיש.
ישראל מתכננת להתחיל את העבודות על המתחם בזמן הפסקת האש, שתימשך כ־60 יום. לדבריו, זו לא תוכנית זמנית: "המדיניות ברורה – ישראל תישאר במרחב הביטחון בעזה בכל הסכם שהוא".
כ"ץ גיבה את הרמטכ"ל רא"ל
אייל זמיר מול ביקורת השר סמוטריץ': "צה"ל לא מחלק מזון, הוא רק מאבטח את חברות הסיוע. הרמטכ"ל עושה עבודה נהדרת בשטח".
חטופים – הכרעה – וסוגיית הגיוס
בהתייחס לעסקת החטופים, הסביר השר כי "יש התנגשות בין שתי מטרות המלחמה – השבת החטופים והכרעת חמאס. ההחלטה ללכת לעסקה היא תולדה של הלחץ הצבאי, ואפשרה החזרת חיים וגופות".
בנוגע לגיוס החרדים: צה"ל נערך לשלוח 54,000 צווי גיוס, אך השר כ"ץ לא מאמין שהמהלך ישיג את מטרתו. "אני לא מכיר תוכנית אחרת שתעבוד חוץ מזו שאני הצגתי – שתביא לגיוס 10,000 חרדים בשנתיים. בעקבות המלחמה – הם יתגייסו".
יהודה ושומרון: נגד צווים מנהליים
כ"ץ התייחס לעימותים האחרונים בין
מתנחלים לחיילים ביהודה ושומרון, והבהיר את עמדתו: "אני לא מאשר צווים מנהליים, גם לא לערבים. זה כלי דרקוני ולא דמוקרטי. אם יגיע מידע קונקרטי על סכנה לביטחון המדינה – אאשר. אחרת – המשטרה ובתי המשפט צריכים לטפל".