ח"כ
גלעד קריב (העבודה) זעם על דבריה: "אלו דברי בלע כשכל מה שמעניין אותך הוא משפט נתניהו".
גם ח"כ
יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הסתייג מהרעיון לתת למח"ש סמכות יתר: "מניסיוני אין חסינות לפרקליטים – אם יש בעיה, חוקרים. אבל אסור בשום אופן שהגוף יהיה כפוף לשר המשפטים. זה פתח לפוליטיזציה".
עבירות משמעת – בידי מי?
עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, סקר שלושה מודלים: שמירת המצב הקיים, ריכוז הכל במח"ש או פיצול – פלילי למח"ש, משמעתי למשטרה: "אין כיום גוף אחד שמולו עומד האזרח. הפיצול פוגע בזכויות נפגעי העבירה. נדרש רצף טיפולי ברור, אחיד ושקוף".
סעדה הביע תמיכה בהשארת עבירות משמעת בידי המשטרה: "אי אפשר לנתק את ההקשר – לפעמים חריגה קטנה בכוח לא מצדיקה כתב אישום, אלא רק נזיפה. זה צריך להישאר בידי המפקד בשטח".
סגלוביץ' הבהיר: "ככל שנדע שהטיפול המשמעתי במשטרה הוא רציני ויעיל – נוכל להפנות אליו יותר תיקים. אבל כרגע יש בעיה ביעילות".
נצ"מ שירה דה־פורטו סיפרה כי המפכ"ל החליט לאחד את ית"צ ואגף המשמעת, אולם טרם הוכרע למי תהיה כפיפות היחידה החדשה: "כשמח"ש סוגרת תיק, היא מורה לנו מה לעשות – בלי שיקול דעת. זו לא הדרך. צריך גוף אחד שיטפל הכל לפי מהות התלונה, לא לפי המקור".
נצ"מ דנה ימין, ראש מחלקת המשמעת במשטרה, הזהירה מפני אובדן אחריות פיקודית: "אם מח"ש גונזת תיק, זה לא נעלם – קצין בודק ממונה. אבל העברת כל הסמכויות לגוף חיצוני תפגע באפקטיביות. הפתרון האמיתי – מערכת ממוחשבת אחודה לכל הגורמים".
אירוע סאג'ור: דגל אדום לאמון הציבור
הד"ר אמיר חניפס, יו"ר המרכז הדרוזי בעספיא, התייחס לתיעוד התקיפה האלים של צעיר דרוזי על־ידי שוטר בתחנת כרמל: "התחושה שהשוטר פעל כך רק כי זיהה לא־יהודי. יש צורך באכיפה חדה וברורה – כי אחרת אין אמון במשטרה ולא במח"ש".
עו"ד
רונן יצחק, משנה למנהלת מח"ש, השיב: "החקירה החלה מיד, החשוד נחקר וייחקר שוב. רוב פעולות החקירה בוצעו מהר מאוד. הודעת דוברות יצאה, אבל ההחלטה על השעיה – בידי המשטרה".
לדבריו, היום קיימים חמישה ערוצי טיפול – תלונות מגיעות למח"ש, ליחידת ית"צ, לאגף משמעת, למחלקת מתנדבים או למשטרה עצמה – והאזרח אובד דרך: "זו אחת הסיבות לפגיעה באמון הציבור. הצענו שמח"ש תטפל בכל העבירות הפליליות, למעט תעבורה, ולהקים מדור ייעודי לדין משמעתי".
יו"ר הוועדה רוטמן סיכם: "אני רוצה שמח"ש תהיה גם הכתובת לדין המשמעתי – עם תובעים מתוכה. כיום דווקא התיקים הגבוליים – אלו שלא פליליים אך חמורים – מתגלגלים שנים. זה חייב להשתנות".
הוועדה צפויה להתכנס שוב בקרוב. במקביל נמשכת עבודת המטה של משרד המשפטים לצורך עיצוב עקרונות הגוף החדש.