התהליך למינויו של ראש השב"כ הבא יתחיל ב-11 בספטמבר, ומי שימונה לתפקיד לא יעסוק בפרשות הנוגעות ללשכת ראש ה
ממשלה - קטרגייט והמסמכים המסווגים. כך הסכימו באי-כוחם של
בנימין נתניהו וגלי מיארה, בדיונים החסויים שקיימו שופטי בית המשפט העליון בעקבות העתירות בנושא. ההסכמה היא בעיקרה ניצחון לנתניהו, אשר יוכל למנות את ראש השב"כ, אם כי לאחר התקופה הצפויה להשלמת רוב החקירה בפרשת קטרגייט.
מיארה קבעה, כי נתניהו מצוי ב
ניגוד עניינים בשל זיקתו לחקירה ולכן על הכנסת להאציל לשר אחר את הסמכות להמליץ בפני הממשלה על ראש השב"כ. נתניהו התנגד בתוקף ועמד על מינויו של האלוף (מיל') דוד זיני, עליו הודיע מיד לאחר פסק הדין בנושא הדחתו של רונן בר. בדיון בבג"ץ לפני שבועיים התגלעו חילוקי דעות בין הנשיא
יצחק עמית לשופטים
אלכס שטיין ו
גילה כנפי-שטייניץ, וההסכמות בין נתניהו למיארה אמורות לייתר את ההכרעה בעתירות. העותרים ביקשו לבטל את חוות דעתה של מיארה או להורות שהמינוי ייעשה באמצעות ועדת איתור.
על-פי ההסכמה, בעוד חודשיים יודיע נתניהו ליו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, הנשיא בדימוס
אשר גרוניס, מיהו מועמדו לתפקיד. העתירות לא הזכירו את שמו של זיני, אך ברור שהוא האיש עליו ימליץ נתניהו. הוועדה תעניק לציבור חמישה ימים להגיב על המועמדות, ולאחר מכן תדון בה על-פי החלטות הממשלה והפסיקה. סגן ראש השב"כ, ש', ימשיך לכהן כממלא-מקום ראש השירות עד שמי שייבחר ייכנס לתפקידו.
ההסכמה מפנה להחלטתו של בג"ץ משנת 2007 בנוגע לוועדה למינויים בכירים, שעל-פי החלטת הממשלה "מטרת עבודתה של הוועדה בנושא המינויים היא להבטיח את טוהר המידות, ובין השאר, כי לא ייעשו מינויים לא ראויים מסיבות כגון: זיקה אישית, זיקה עסקית, או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה". השופטים
אילה פרוקצ'יה,
אדמונד לוי ו
מרים נאור ציינו שם: "עיקר תפקידה של הוועדה המייעצת הוא, אפוא, לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי".
על-פי ההסכמה, "ראש השב"כ שימונה כאמור לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בחקירת הפרשות המכונות 'קטרגייט' ו'בילד', עד שהנושא ייבחן ויוסדר על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, במסגרת הסדר ניגוד עניינים כמקובל", נאמר בהסכמה. נתניהו הודיע מראש על מגבלה זו, אך מיארה התנגדה בטענה שהוא אינו יכול לפתור בעצמו את בעיית ניגוד העניינים בו הוא מצוי לטעמה.
בהחלטתם אומרים (13.7.25) עמית, שטיין וכנפי-שטייניץ, כי רשמו לפניהם שההסכמה "ניתנת לנוכח צרכי השעה והמלצתו של בית המשפט. אין בהסכמה האמורה משום ויתור על טענותיהם כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות על נספחיהם ובדיון בפני בית המשפט, ואין בהסכמה דלעיל משום נקיטת עמדה מצדם או מצד בית המשפט ביחס למועמדות כזאת או אחרת לגופה". העותרים התבקשו להודיע עד מחר אחה"צ האם לאור השינוי המשמעותי בעובדות, הם עומדים על עתירותיהם. סביר להניח שהם יוותרו, וגם אם לא - שבג"ץ יאמץ את ההסכמה שכאמור הוא היה מעורב בגיבושה.