המחבלים לא עצרו. כשהם מתקדמים בין שכונות הגורן, כרמים, התמר והחיטה, הם פרצו לבתים, טבחו יושביהם, והשליטו טרור עירוני חסר הבחנה. נסיונות הבלימה הראשונים הגיעו רק ב־07:25, כשחוליות שוטרים ואזרחים חמושים ניסו לעמוד מולם. באותם רגעים נרצחו שני שוטרים, ושלושה שוטרים ואזרח נוספים נפלו ביד מחבלים ברחובות הסמוכים.
הסיוט הגיע לשיאו ברחוב התמר. חמישה מחבלים התבצרו בבית משפחת אדרי ולקחו את בני הזוג כבני ערובה. העיר הייתה משותקת, אבל לא שקטה. מפקד תחנת אופקים ניסה להוביל כוח חילוץ אך נפצע קשה כשמחבלים השליכו לעברו רימון. שעות חלפו כשכוחות מבה"ד 1, שוטרים ואזרחים נלחמים ברחובות, סמטאות ובגגות, בידיים חשופות כמעט, ובלב מלא תעוזה.
ב־09:59 חוסל אחרון המחבלים ברחוב החיטה, אך בני הערובה עוד נותרו לכודים. כאן נכנסו לוחמי הימ"מ. ב־12:45 בוצעה העברת מקל רשמית לידיהם, והם הכינו בקפידה את תוכנית הפריצה. רק בשעה 02:25 בלילה - כמעט עשרים שעות מאז פרוץ האירועים - פרצו לוחמי הימ"מ לבית משפחת אדרי, חיסלו ארבעה מחבלים וחילצו את בני הזוג בשלום.