היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תוכל להתנגד למינויו של האלוף (מיל') דוד זיני לראש השב"כ, אם יוגשו עתירות לבג"ץ נגד המינוי. כך עולה מחילופי המסמכים בין הפרקליטות לבין עורכי דינו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהותרו לפרסום הלילה (13/14.7.25). המסמכים הוגשו בצורה חסויה, לאחר שני דיונים בדלתיים סגורות שקיים בית המשפט העליון עם נציגי נתניהו ומיארה, ללא נציגי העותרים. אתמול פרסם בית המשפט את ההסכמה שהושגה על-פי הצעת הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ: הליך המינוי יחל בעוד חודשיים, נתניהו הוא שימליץ על המועמד, ועדת גרוניס תדון במועמדות והוא יטפל בפרשות קטרגייט והמסמכים המסווגים רק לאחר שמיארה תקבע הסדר ניגוד עניינים. פרקליטיו של נתניהו ביקשו ב-8 ביולי: "יש להבהיר כחלק מההסכמות הצדדים דנן, כי היועצת המשפטית לממשלה, תגיש התנגדות לכל עתירה נוספת שתוגש על בסיס ניגוד העניינים הנטען בעתירות, וזאת על בסיס פסק הדין שינתן בעתירות דנן. אם לא תתווסף הסכמה זו, כל עתירה חדשה עלולה לחתור תחת הסכמת הצדדים". העתירות הנוכחיות עוסקות בחוות דעתה של מיארה, לפיה נתניהו אינו יכול לעסוק במינוי ראש השב"כ בשל היותו בניגוד עניינים, ולא במינויו של זיני. פרקליטיו של נתניהו ביקשו, שמיארה תתנגד לכל עתירה עתידית בה ייטען, כי מינויו של זיני פסול משום שנתניהו הודיע עליו כאשר היה מצוי בניגוד עניינים, ובניגוד להנחייתה של מיארה להמתין מספר ימים לחוות דעתה בנושא. הפרקליטות השיבה: "הודעת ראש הממשלה והממשלה מבקשת להכניס אל הצעת בית המשפט רכיבים שאין בה, לא הוצעו על-ידי בית המשפט הנכבד ולא ניתנה לגביהם הסכמה". בג"ץ קיבל את עמדתה של מיארה ובנוסח ההסכמות שפורסם אתמול אין מגבלה שכזאת. השופטים הורו לעותרים להודיע היום האם אם עומדים על עתירותיהם, לנוכח השינוי העובדתי והמשפטי המשמעותי שיצרו ההסכמות. בכל מקרה, בג"ץ יתן תוקף של פסק דין להסכמות אלו, שכן כאמור הן מבוססות על הצעת השופטים עצמם.