תובעים טרדניים סדרתיים ישלמו 82,000 שקל בגין בזיון בית המשפט, לאחר שהגישו תביעה למרות שבית המשפט העליון אסר זאת עליהם. שופטת בית המשפט העליון, רות רונן, דחתה על הסף (14.7.25) את עתירתם של אברהם סימון ובת-ציון סימון נגד החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, עודד שחם. כפי שמתארת רונן, "העותרים מנהלים במשך למעלה מעשור מאות הליכים משפטיים ברחבי הארץ, רובם על בסיס טענות זהות הנוגעות למזימה כלל-מערכתית שלשיטתם נרקמה נגדם. גם לאחר דחיית תביעותיהם, ממשיכים העותרים להגיש הליכים חדשים על בסיס אותן טענות, כמו גם תביעות אישיות ותלונות במשטרה בעניין המותבים הדנים בהליכים בעניינם". המדינה ביקשה מבית המשפט המחוזי להוציא צו חוסם נגד השניים, אך הוא קבע שצו שכזה אינו בסמכותו. המדינה ערערה לבית המשפט העליון, אשר הוציא במאי השנה צו ולפיו "ייאסר על סימון, יחד ולחוד, או לצד בעלי דין נוספים, להגיש בכל ערכאה משפטית תביעות או הליכים משפטיים בבקשה לבטל החלטות חלוטות, או להגיש תביעות או לנקוט הליכים משפטיים בגין הליכים משפטיים תלויים ועומדים, או כאלה שהסתיימו. הצו לא יחול על שימוש בזכות ערעור המעוגנת בדין, ותחולתו תהא מיום מתן פסק דין זה, ועד ליום 1.1.2027". רונן אומרת כי "למרבה הצער, גם לאחר מתן הצו (כמו גם החלטת ההבהרה) הוסיפו העותרים להגיש תובענות חדשות בבתי משפט שונים בעניינים הנופלים לגדר הצו. התנהלות זו הובילה למספר בקשות שהוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים לפי פקודת בזיון בית משפט, במטרה לאכוף את הצו החוסם". אחת מהן נגעה לתביעה שהגישו סימון לבית משפט השלום בנצרת, שחם קיבל אותה וקבע קנס של 1,000 שקל לכל יום של הפרה - ובסך-הכל 82,000 שקל - וקנס על תנאי בסך 15,000 שקל, לצד הוצאות בסך 10,000 שקל. סימון טענו בעתירתם, כי שחם חרג מסמכותו וכי רק בית המשפט העליון יכול היה להוציא את הצו. רונן אומרת כי בג"ץ אינו ערכאת ערעור וכי עליהם להעלות טענה זו במסגרת הליכי ערעור. היא מוסיפה, כי דין העתירה להידחות גם לגופה, שכן בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט מתבררת בערכאה הדיונית, והצו החוסם ניתן בבית המשפט העליון בערעור על המחוזי - שהוא הערכאה הדיונית. סימון חויבו בהוצאות בסך 7,500 שקל. השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף הסכימו עם רונן.