לאחר שני עשורים של תכנון ובנייה, הפתיחה של המוזאון המצרי הגדול בקהיר - שנועדה להוות אבן דרך בתיירות המצרית - נדחתה שוב, פחות משלושה שבועות לפני מועד ההשקה שתוכנן ל-3 ביולי. כך מדווח אתר ARABNEWS. בעלי חנויות מזכרות ומדריכי תיירים באזור הפירמידות בגיזה, שקיוו לפריחה מחודשת בענף, נאלצים להתמודד עם אכזבה נוספת. "הימרתי על הפתיחה הזו את כל מה שיש לי", סיפרה מונה, בעלת חנות מזכרות סמוך לאתר. היא לקחה הלוואה כדי לשפץ את החנות ולהתכונן לגל המבקרים שציפתה לו. המוזאון, שצפוי למשוך עד חמישה מיליון מבקרים בשנה, אמור היה להציג את אוצרות תות ענח' אמון - אך אלו יישארו מאחורי הקלעים עד לפתיחה הרשמית. ראש הממשלה מוסטפא מדבולי הסביר את הדחייה בצורך להיערך לאירוע "בקנה מידה עולמי" ובשל חששות ביטחוניים אזוריים. הדחיות החוזרות - שנגרמו בין היתר בשל מהפכות פוליטיות, משברים כלכליים ומגפת הקורונה - פגעו קשות בענף התיירות, המעסיק כ-10% מכוח העבודה במצרים. סוכנויות נסיעות דיווחו על ביטולים, החזרים ושינויים במסלולים, שהובילו להפסדים של עשרות אלפי דולרים. למרות הקשיים, יש גם סימנים לעדנה מחודשת: ברבעון הראשון של 2025 ביקרו במצרים 3.9 מיליון תיירים - עלייה של 25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "פתיחה גדולה יכולה להחזיר את ההמונים", אמרה המדריכה סארה מחמוד, כשהיא מזכירה את מצעד המומיות המלכותיות ב-2021 ואת פתיחת שדרת הספינקסים כלקחים מהעבר. לדברי הכלכלן רגואי אסעד מאוניברסיטת מינסוטה, השקעה בפרויקטים שמביאים מטבע זר - כמו המוזאון - עדיפה על פני יוזמות תשתית אחרות שאינן מניבות הכנסות ישירות. ההימור גבוה: מאז 2022 איבדה הלירה המצרית כשני שלישים מערכה, מה שהכביד על משקי הבית והכלכלה כולה. "היו ימים שמכרתי רק צמיד אחד", נזכרת מונה בגעגוע בתקופות שבהן "התיירים הגיעו בהמוניהם".