ח"כ
יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הציע להסתכל על המודל הצבאי: "בצבא יש היררכיה פיקודית ברורה בתחום המשמעת, אולי צריך ללמוד מהם ולא מנציבות שירות המדינה".
ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן) התריעה מפני ערבוב סמכויות: "עצמאות מח"ש מחייבת אי-כפיפות לדרג הפוליטי, חסינות מפני פיטורים ותקציב עצמאי. אחרת ייווצר גוף כנוע ולא עצמאי".
גם ח"כ
גלעד קריב (העבודה) הצטרף לקריאה להפרדה: "יש להסדיר בנפרד את דפוסי המשמעת במשטרה בחקיקה מסודרת, עם חובת דיווח ולוחות זמנים. ערבוב עם מח"ש יזיק לדיון המרכזי בעצמאות הגוף".
המשנה למנהלת מח"ש,
רונן יצחק, הבהיר: "אף אחד אצלנו לא חושב שצריך להעביר את הדין המשמעתי אלינו. אנחנו מדברים רק על תיקים פליליים שהוחלט לסגור אך יש בהם היבט משמעתי ברור".
מנגד, הד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר: "יש כאן סכנה לפגיעה באחריות הפיקודית של המשטרה. אם מח"ש תופקד גם על משמעת, נשחק את סמכות המפקדים למנוע עבירות משמעת בעצמם".
ראש תחום ביטחון פנים בממ"מ, הד"ר נורית יכימוביץ', הציגה נתונים: "ב-2022 נפתחו מעל 3,200 תיקים במח"ש, מתוכם 1,200 עברו בדיקה מקדימה וב-470 שוטרים נחקרו באזהרה. יותר מ-700 תיקים הועברו לית"צ. עשירית מהתיקים נסגרו בשל חוסר סמכות, בעיקר בעבירות קלות".
ח"כ
משה סעדה (ליכוד), יוזם ההצעה, מחה: "מתעסקים כאן בנושאים שוליים. הגיע הזמן להצביע על נוסח החוק ולהפסיק לעכב".