היום לפני 30 שנה, שם קץ לחייו בביתו בתל אביב רב-אלוף במילואים מרדכי (מוטה) גור, כשהוא בן 65 בלבד. גור סבל ממחלת סרטן קשה ובחר, בצעד אישי וכואב, לשים קץ לחייו. גור ייזכר לנצח כמפקד חטיבת הצנחנים במילואים 55, שבלחימת גבורה במלחמת ששת הימים שחררה את ירושלים, את העיר העתיקה, הר-הבית והכותל המערבי. קולו ברשת הקשר, "הר-הבית בידינו", הפך לסמל לאומי ולעדות חיה על חזרת העם היהודי למקום מקדשו. ב-1974 מונה גור לרמטכ"ל העשירי של צה"ל, בתקופה רגישה של שיקום הצבא לאחר מלחמת יום הכיפורים. כהונתו התאפיינה במאבק עיקש בטרור, שכלל את הפיגוע במלון סבוי, הפיגוע במעלות ומבצע אנטבה לשחרור החטופים באוגנדה - שהפך לאחת מפסגות יוקרתו הבינלאומית של צה"ל. גולת הכותרת של תקופתו כרמטכ"ל הייתה מבצע הליטני ב-1978, המבצע הצבאי הרחב הראשון של צה"ל בלבנון, שנועד להרחיק את איום המחבלים מגבול הצפון. לאחר שחרורו מצה"ל פנה גור לחיים הפוליטיים והיה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. תרומתו הציבורית ניכרה גם בהמשך, אך דמותו נותרה מזוהה בעיקר עם שחרור ירושלים.