יורשיו של עו"ד יעקב וינרוט ז"ל - אלמנתו ג'יזל וינרוט, וששת ילדיו: יחיאל וינרוט, דוב וינרוט, זאב וינרוט, שמואל וינרוט, אסתר עצמון וחנה ציפורה לב - הגישו (14.07.25) בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את פסק הבוררות שניתן נגדם על-ידי הבורר/השופט (בדימוס) איתן אורנשטיין, במסגרת הליך בוררות שהתנהל בין המנוח לבין האחים משה ומנדי גרטנר. הבקשה הוגשה לבית המשפט באמצעות עורכי הדין אלי בורשטין, איל רוזובסקי וליאור רייכרט ממשרד מיתר. בפסק הבוררות קיבל הבורר את ליבת טענותיהם של האחים גרטנר, לפיהן כספים שהעבירו לעו"ד וינרוט לצורך השקעה בעסקי המכרות של איל ההון דן גרטלר - שותפם לשעבר - לא הועברו ליעדם, אלא נשמרו בידי וינרוט שטען כי מדובר בדמי ייזום ושכר-טרחה. אורנשטיין דחה את גרסתו של וינרוט מכל וכל, וקבע כי לא היה זכאי לכל תגמול מהאחים גרטנר. החיוב שנקבע בפסק: 37.5 מיליון דולר בתוספת ריבית ליבור + 4.5% לשנה, החל משנת 2006 - סכום אשר מכפיל את עצמו במשך השנים ומוערך כיום במאות מיליוני שקלים. למרות זאת, טענות הנגד של גרטנר לפיצויים בגובה 489 מיליון דולר בגין נזקים ומצגי שווא נדחו, כמו גם תביעת הנגד של וינרוט להחזר 60 מיליון דולר נוספים. לטענת המבקשים, מדובר בפסק דין דרקוני שהושת עליהם באופן אישי - מבלי שהיו צד להליך, מבלי שניתנה להם אפשרות לטעון, מבלי שהוזמנו להעיד, ומבלי שהוזכר שמם בכתבי הטענות. הטענות העיקריות בבקשה כוללות:

• היעדר סמכות - לטענת המבקשים, הסכם הבוררות המקורי נחתם בשנת 2011 בין האחים גרטנר לבין עו"ד יעקב וינרוט בלבד. לאחר פטירתו של וינרוט (2018), לא נחתם כל הסכם חדש עם יורשיו, לא הוגשה בקשה לצירופם, והם לא נטלו חלק בהליך בשום שלב. ממילא, כך נטען, לא הייתה לבורר כל סמכות להחיל עליהם חיוב אישי או לדון בשאלת חבותם.

• סטייה חמורה מדיני הירושה - המבקשים טוענים כי הבורר פסק נגדם חיוב אישי חורג, בניגוד מוחלט לסעיפים 126-127 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. לפי הוראות החוק, אחריות של יורש מוגבלת לשווי חלקו בעיזבון בלבד, למעט מקרים נדירים ביותר. ואילו במקרה זה - כך נטען - הושת על שבעת היורשים חיוב "ביחד ולחוד" ללא כל סייג, הגבלה או התייחסות לחלקם בעיזבון.

• שיבוש חמור של הצדק הטבעי - לטענת המבקשים, הם לא הוזכרו בכתבי הטענות, לא זומנו לדיונים, לא הציגו ראיות ולא קיבלו כל הזדמנות להשמיע את טענותיהם. הפסק, לדבריהם, הושת עליהם "בחשיכה, מאחורי גבם, ומבלי שידעו כלל כי עלולה להינתן נגדם הכרעה". לא התקיימה כל פלוגתא בנוגע לחבותם האישית - עד לרגע פסק הדין עצמו.

• סתירה חזיתית בין פסקי בוררות - הבורר אורנשטיין עצמו ניהל בוררות מקבילה בין האחים גרטנר לבין דן גרטלר, באותו עניין ובאותה תקופה. בפסק המקביל, כך נטען, קבע הבורר ממצאים עובדתיים הפוכים לחלוטין - ובפרט לעניין העברת הכספים, מהותם וזהות הנהנה. שני פסקי הדין עומדים בסתירה הדדית, והבורר לא נימק את ההבדלים או את העדפת אחת הגרסאות על פני רעותה.

תוצאה הרת אסון כלכלי המבקשים מזהירים כי אישור הפסק יביא לפשיטת רגל מיידית של שישה מתוך שבעת היורשים - כולם אנשים עצמאיים, מפרנסים ומשלמי מיסים, שלא נטענה כלפיהם עוולה או חוב. לדבריהם, "אם קביעה זו לא תבוטל, משמעותה המעשית היא המטת חורבן כלכלי על היורשים, משפחותיהם וכל התלויים בהם - עשרות אנשים - שלא ביצעו כל עוול, וכל 'חטאם' הוא שזכו להיכלל כיורשים בצוואתו של המנוח".