ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן פתחה בדיון ראשון בהצעת החוק שיזם, הקובעת כי פסקי דין בענייני משפחה יפורסמו תוך השמטת פרטים מזהים. מדובר במהלך שנועד להתמודד עם חוסר השקיפות המובנה בתיקים אלה, המתנהלים תמיד בדלתיים סגורות, ולעיתים משפיעים על עקרונות כלליים כמו חזקת הגיל הרך, משמורת והיקפי מזונות, מבלי שהציבור ומקבלי ההחלטות יוכלו לדעת מה באמת נפסק. לדברי רוטמן, "עקרונות הצעת החוק זוכים לתמיכה מאסיבית. נושא המשפחה הוא נושא שאין חולק על רגישותו, כי הוא נוגע בנקודות הכי אישיות וקשות של כל אחד. ודווקא בנושא הזה עולה חשש מעיוותי דין... אם הסתכסכת עם שופט שמלווה את התיק שלך הרבה זמן, כשהחלפת הרכב היא אירוע מורכב והעין המפקחת היחידה הרלוונטית היא העין הציבורית". רוטמן הדגיש כי חסרונו של פרסום מלא מקשה על קובעי המדיניות: "אי אפשר לדעת כמה מזונות נפסקים, מתי לוקחים משמורת או מקיימים את חזקת הגיל הרך". עו"ד נועה ברודסקי לוי מהייעוץ המשפטי לוועדה הזכירה את עקרון פומביות הדיון שבחוק יסוד השפיטה, אך ציינה גם את חשיבות ההגנה על פרטיות הצדדים, במיוחד קטינים. "יש להיזהר מהרתעת הצדדים ממתן עדות חופשית ואף מפנייה לערכאות", אמרה. היא הזהירה מפני הסתפקות בהסרת רשימה סגורה של פרטים מזהים, והציעה לשקול אימוץ הגדרות מחוק הגנת הפרטיות. במשרד המשפטים ציינו כי עבודת מטה בנושא הופסקה עם תחילת המלחמה ותושלם בעוד כחודשיים. עו"ד רחל ספירו ממשרד המשפטים אמרה: "יש להיזהר שלא ייגרם אפקט מצנן, כך שהצדדים יימנעו מלמצות את זכותם להליך הוגן. אפשר לשקול להרחיב את ההגדרה לכל מידע שעלול להוביל לזיהוי במישרין או בעקיפין". הנהלת בתי המשפט תומכת עקרונית במהלך, אך הצביעה על אתגרים תקציביים. עו"ד חנית אברהם בכר מהלשכה המשפטית בהנהלה ציינה כי "ב־2022 מונה צוות בראשות השופט שוחט שבחן את הנושא והמליץ לפרסם פסיקות תוך התאמה טכנולוגית והתממה של המידע". היא הזהירה כי פרסום כל פסקי הדין והחלטות יצריך תוספת של 24 מיליון ש"ח ו־17 שופטים חדשים. בוועדה הוצגו גם עמדות המשרדים השונים. משרד הרווחה באמצעות עו"ד נטלי מופסיק ביקש להחריג תיקים לפי חוק האימוץ וחוק הנוער: "הנורמה היא שמידע לא יאפשר זיהוי גם בסביבה הקרובה - 'מבחן הסבתא'. יש להחיל אותה גם כאן". עו"ד רינת ברנדל מהרשות להגנת הפרטיות התריעה: "בעידן הבינה המלאכותית קל לזהות פרטים גם אם הושמטו שמות. יש להגדיר פרטים מזהים בצורה ברורה ולחייב בדיקה אנושית". בתי הדין הרבניים, באמצעות עו"ד רפי רכס, הביעו תמיכה במהלך: "פסיקות צריכות להתפרסם, גם לצורך פיתוח עולם התורה וגם לביקורת ציבורית". עם זאת, הדגיש רכס, "יש לאזן בין הפרסום לבין הפגיעה בצנעת הפרט והחשש שהצדדים יימנעו מלפרוש הכל בדיון מתוך פחד מהפרסום". עו"ד דניאל רז מהסיוע המשפטי תמך בחוק: "הוא יגדיל את מידת הוודאות המשפטית. דווקא בבתיה"ד הרבניים פרסום פסקי הדין נפוץ יותר מאשר בבתי המשפט לענייני משפחה". רוטמן עצמו דחה את הרעיונות להחרגה רחבה מדי: "ההגדרה של 'עלול להוביל לזיהוי' מייתרת את החוק כולו. מי שמכיר את המשפחה יזהה גם כך. המטרה היא פיקוח ציבורי רחב". הוועדה צפויה להמשיך בדיון לאחר קבלת נתונים נוספים, ובהם מספר ההחלטות שמכילות תוכן מהותי ולא רק "כמבוקש". רוטמן הדגיש: "אני רוצה להצביע על החוק עוד לפני תום הכנס".