ועדת השרים לענייני הפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה, בראשות השר עמיחי שיקלי, פרסמה (17.7.25) את המלצתה לסיים את כהונתה של עו"ד גלי בהרב־מיארה. ההמלצה התקבלה פה אחד לאחר דיונים שנערכו ב-14 וב-17 ביולי, ומתבססת על שורת עילות מהותיות: נתק מתמשך בין היועצת לממשלה, חסמים משפטיים חוזרים ונשנים, מניעויות אישיות ופוליטיות, סירוב לייצוג עמדת הממשלה בבית המשפט העליון, והימנעות מהתייצבות לשימוע. חברי ועדת השרים טענו כי סירובה של מיארה להתייצב לשני השימועים שנקבעו לה, גם לאחר שבג"ץ דחה את עתירתה לעיכוב הדיון, מהווה "ביזיון בית משפט" ו"ויתור על זכותה לשימוע מנהלי". בפתיח ההמלצה נכתב: "הוועדה לא השתכנעה מנימוקיה של עו"ד בהרב־מיארה לסירובה להתייצב בפני ועדת השרים... ורואה בסירובה זה כשלעצמו ביטוי לחוסר שיתוף פעולה יעיל עם הממשלה". ההחלטה מבהירה כי סירובה של מיארה להופיע לשימוע מחזק את תחושת הוועדה כי אין לה עניין אמיתי להציג את עמדותיה, וכי "אי אמון אין משמעותו הדחה. ההחלטה על עריכת שימוע נועדה להוות שלב ביניים מתוך אחריות. כאשר גם לכך היועצת לא מתייצבת - יש לקבוע שתנאי הכשירות הבסיסיים לכהונה - אינם מתקיימים עוד".

העילות המרכזיות להמלצה

במסמך ההמלצה המונה שמונה עמודים, פורטו הטענות המרכזיות:

• הכרזות חוזרות ונשנות על ניגודי עניינים אישיים ופוליטיים, שמנעו מהיועצת להשתתף בדיונים חשובים.

• סירוב לייצג את עמדות הממשלה בפני בג"ץ ובבתי משפט אחרים, גם כאשר הדבר נדרש על-פי דין.

• השתהות, עיכוב או אי-מסירה של חוות דעת והנחיות חיוניות במועדים קריטיים.

• פעולה בניגוד להוראות הדין ולפסיקות בג"ץ, ובפרט הימנעות מהופעה בפני ועדת שרים חוקית.

מיארה טענה מצידה כי ההליך כולו בלתי חוקי, נגוע בשיקולים זרים ונועד לייצר שליטה פוליטית במשרת היועץ המשפטי תוך מחיקת הלקחים מפרשת בר־און חברון. לדבריה, ההליך מונע בקרה חיצונית ומסכן את עצמאותה המקצועית. ועדת השרים דחתה את טענותיה והבהירה כי "זכותו וחובתו של יועץ משפטי לעמוד על עמדתו המשפטית, אך כאשר סדרת התרחשויות מצטברת לכדי חילוקי דעות מהותיים וממושכים המונעים שיתוף פעולה - חובת הממשלה לחדול את השיתוק ולהחליף את היועץ המשפטי". בין הדוגמאות שמנתה הוועדה: עמדת היועצת בנושא חובת הגיוס לבני ישיבות, מניעת מינוי שר שהורשע בפלילים, עמדות משפטיות נגד מעורבות פוליטית בחקירות פליליות, והתנגדות לשינוי כללי הבחירות ברשויות המקומיות. השר עמיחי שיקלי, יו"ר הוועדה, אמר בדיון כי "חוסר האמון ביועצת המשפטית מתבטא גם באי ההתייצבות שלה". השר בצלאל סמוטריץ' טען כי "היא לא טורחת לבוא. אם הייתה מגיעה היינו מקיימים שיח על הטענות". השרה גילה גמליאל הוסיפה: "מי שלא מגיע - כנראה שאין לו מה להגיד". לבסוף קבעה הוועדה כי יש להפעיל את סעיף 5 לחוק שירות המדינה (מינויים) ואת סעיף 26 להודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינוי יועץ משפטי לממשלה, הקובעים כי ניתן להפסיק כהונה בשל "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". החלטת הממשלה צפויה להתקבל בימים הקרובים, והיא צפויה להציב מבחן תקדימי למעמדו של היועץ המשפטי לממשלה ולעצמאותו המקצועית והחוקתית. ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד הגיב על החלטת הוועדה: "נעתור נגד המהלך הלא חוקי הזה - ממשלת מיעוט לא לגיטימית מנסה להדיח את היועמ"שית כדי להסיט את תשומת הלב מכשלונותיה".