הכשל המרכזי עליו מצביע הדוח: מפתח התקינה של פסיכולוגים חינוכיים, שעל פיו מחושב מספר התקנים בכל רשות – לא עודכן כבר 35 שנה. מנהלי השפ"חים העריכו כי חסרים להם כ-47% תקנים כדי לעמוד בעומס. הפער בין הדרישה בשטח לתקינה הקיימת הפך לבלתי נסבל, גם בעיני משרד החינוך, שמתחייב לעדכן את המודל רק לאחר הסכם השכר החדש שנחתם באפריל 2025. הפערים בולטים במיוחד בין רשויות שונות: כך למשל, בלוד ובטייבה שיעורי הכיסוי של השפ"ח עמדו על 96% ו-34% בהתאמה – פער משמעותי המעיד על חוסר אחידות בזמינות ובנגישות לשירותים הנפשיים. בנוסף, תנאי ההעסקה של הפסיכולוגים משתנים בין הרשויות: בטבריה למשל אין השתתפות בהוצאות הרכב של הפסיכולוגים, ולעיתים הם נדרשים לעבוד עם מחשבים פרטיים ללא חיבור לשרת הרשותי. גם תוספות שכר עבור כוננויות ניתנות רק בחלק מהרשויות ולעיתים רק לפסיכולוגים מומחים. הפערים הללו מעמיקים את אי-השוויון בשירות הפסיכולוגי לתלמידים ברחבי הארץ. בנתונים: בדצמבר 2023 משרד החינוך הקצה 2,429 תקני פסיכולוגים, בעוד הצורך האמיתי – כ-3,343 משרות. גם הנתונים שבידי משרד החינוך אינם מדויקים: המערכות הממוחשבות לקויות, חלק מהפסיכולוגים רשומים פעמיים, ותאריכים לא מעודכנים. הכשל המרכזי עליו מצביע הדוח: מפתח התקינה של פסיכולוגים חינוכיים, שעל פיו מחושב מספר התקנים בכל רשות – לא עודכן כבר 35 שנה. מנהלי השפ"חים העריכו כי חסרים להם כ-47% תקנים כדי לעמוד בעומס. הפער בין הדרישה בשטח לתקינה הקיימת הפך לבלתי נסבל, גם בעיני משרד החינוך, שמתחייב לעדכן את המודל רק לאחר הסכם השכר החדש שנחתם באפריל 2025. בנתונים: בדצמבר 2023 משרד החינוך הקצה 2,429 תקני פסיכולוגים, בעוד הצורך האמיתי – כ-3,343 משרות. גם הנתונים שבידי משרד החינוך אינם מדויקים: המערכות הממוחשבות לקויות, חלק מהפסיכולוגים רשומים פעמיים, ותאריכים לא מעודכנים.

ההורים שהתנסו בשירותי השפ"ח דיווחו בעיקר על שביעות רצון מאבחונים, טיפול פרטני והדרכת הורים, אך גם על חוויות מתסכלות: 62% ציינו את זמן ההמתנה כגורם מרכזי לאי שביעות רצון. למעלה מ-77% מההורים כלל לא התבקשו למלא משוב על איכות השירות. כמו-כן, איכות המענה מושפעת מתקופת ההתמחות הארוכה של הפסיכולוגים החינוכיים: כ-41% מהם משלימים את ההתמחות במשך 6 עד 10 שנים, וכרבע מהם אף מתמחים למעלה מעשור – זמן כפול מהמומלץ. רק כ-35% מהפסיכולוגים מסיימים את ההתמחות בפרק זמן של שנתיים עד שש שנים. עומס העבודה וצורכי השטח הם בין הסיבות המרכזיות להתארכות זו, שמובילה לקושי מקצועי ולמחסור בפסיכולוגים בעלי מומחיות מלאה. על-פי המבקר, משרד החינוך מקדם תפיסה טיפולית המדגישה טיפול קבוצתי, אך ההורים מראים העדפה ברורה לשירות פרטני ולהדרכה אישית. הטיפול הקבוצתי נתפס על ידם כיעיל פחות. ההורים שהתנסו בשירותי השפ"ח דיווחו בעיקר על שביעות רצון מאבחונים, טיפול פרטני והדרכת הורים, אך גם על חוויות מתסכלות: 62% ציינו את זמן ההמתנה כגורם מרכזי לאי שביעות רצון. למעלה מ-77% מההורים כלל לא התבקשו למלא משוב על איכות השירות. על-פי המבקר, משרד החינוך מקדם תפיסה טיפולית המדגישה טיפול קבוצתי, אך ההורים מראים העדפה ברורה לשירות פרטני ולהדרכה אישית. הטיפול הקבוצתי נתפס על ידם כיעיל פחות.

המלצות המבקר

• לעדכן בדחיפות את מפתח התקינה למספר הפסיכולוגים בשפ"חים.

• להגביר את פרסום השירותים בקרב כלל האוכלוסיות, ובעיקר בציבור הערבי והחרדי.

• להנהיג סקרי שביעות רצון קבועים של ההורים, כדי לשפר את השירות.

• לוודא כי כל תלמידי החינוך המיוחד והחינוך הרגיל המקבלים סל אישי – יקבלו מענה פסיכולוגי בהתאם להנחיות התקן ולא בהקצאה חסרה.

• לקבוע משכי המתנה מרביים לקבלת טיפול פסיכולוגי במערכת הציבורית, כך שיתקרבו למשכי ההמתנה במגזר הפרטי ולא יפגעו בילדים הזקוקים למענה מיידי.

• לעדכן בדחיפות את מפתח התקינה למספר הפסיכולוגים בשפ"חים.

• להגביר את פרסום השירותים בקרב כלל האוכלוסיות, ובעיקר בציבור הערבי והחרדי.

• להנהיג סקרי שביעות רצון קבועים של ההורים, כדי לשפר את השירות.

• לוודא כי כל תלמידי החינוך המיוחד והחינוך הרגיל המקבלים סל אישי – יקבלו מענה פסיכולוגי בהתאם להנחיות התקן ולא בהקצאה חסרה.

המבקר קובע: "בהיעדר השקעה בטיפול פסיכולוגי לצעירים, נשלם מחיר כבד גם ברמה החברתית וגם בעלות הכלכלית למשק".