כשאלפי טילים שוגרו לעבר מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023, עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל, אף אחד בגופי השלטון לא באמת ידע אילו תושבים זקוקים לסיוע מיידי - ובפרט מי מקרב האנשים עם מוגבלות והאזרחים הוותיקים שנשארו בבתיהם באזורים שלא פונו. דוח חדש וחריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף את עומק המחדל: "היעדר מאגר מידע עדכני ומקיף מסכן את חייהם ורווחתם של האוכלוסיות המיוחדות".

פערי מידע עצומים - גם אחרי הקורונה

המבקר בדק חמש רשויות מקומיות שלא פונו בעת המלחמה: באר שבע, בת ים, נהריה, ראשון לציון וחצור הגלילית. אף אחת מהן לא החזיקה ערב המלחמה במאגר מידע עדכני על אנשים עם מוגבלות או אזרחים ותיקים הזקוקים לסיוע בחרום. חלקן כלל לא השתמשו במאגר הכספת הנצורה של משרד הרווחה, ובנהריה המידע כלל לא היה בר שימוש. הפערים בין המקורות בולטים: למשל בנהריה דווח בכספת הנצורה על 4,444 חולים עם צרכים מיוחדים, אך נתוני משרד הבריאות הצביעו על 282 בלבד. ברוב הרשויות נמצאו פערים של פי-שניים ואף פי-תשעה בין המקורות השונים - פערים שהקושי להשלים אותם בשעת חרום גובה מחיר כבד מהתושבים. במקביל, נמצא כי בעיריית ראשון לציון ובחצור הגלילית אין רובד של אוכלוסיות מיוחדות במערכת ה-GIS, אף שמדובר בכלי חובה בתורת ההפעלה לחרום.