שופטת בית המשפט הפדרלי המחוזי בוושינגטון, ננסי טורסן, חסמה (18.07.25) את אכיפתו של הצו הנשיאותי שהוציא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נגד עובדים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג - צו שהוטל בתגובה ל"פעילות נגד אזרחי ארצות הברית או בעלות בריתה, בהן ישראל". הצו, שנחתם על-ידי טראמפ בתקופת כהונתו הראשונה והופעל מחדש לאחר חידוש סמכותו, כלל בין היתר הקפאת נכסים ואיסור כניסה לארה"ב של גורמים בכירים בבית הדין, ובראשם התובע הראשי קארים חאן (שהודח מאוחר יותר מבית הדין בהאג בחשד להטרדה מינית). חאן הוא האיש שהוציא את צווי המעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בטענה לאחריות לפשעי מלחמה בעזה. השופטת: "מדובר בסנקציות שמטרתן הפחדה פסולה" השופטת טורסן מתחה ביקורת חריפה על הצו, וקבעה כי הוא מהווה "התערבות בלתי-חוקתית בחופש הדיבור, בניגוד לעקרונות יסוד של המשפט האמריקני". היא הדגישה כי גם אם קיימת מחלוקת פוליטית עמוקה בין הממשל האמריקני לבית הדין הפלילי הבינלאומי, אין זה מעניק לבית הלבן סמכות לפגוע בזכויות יסוד חוקתיות, ובכללן זכותם של אנשי משפט להביע עמדות משפטיות, להגיש כתבי אישום ולפעול לפי צווי הדין הבינלאומי. עוד נכתב בהחלטה כי "הפחדה, סנקציות או הגבלות אישיות על-רקע תפקיד מקצועי במערכת משפטית בינלאומית - גם כאשר מדובר בגוף שממשלת ארצות הברית אינה מכירה בו - חורגות ממתחם הסבירות החוקתית במדינה דמוקרטית". מתיחות מתמשכת בין וושינגטון להאג על-רקע המלחמה בעזה החלטת השופטת מגיעה על-רקע מתיחות גוברת בין וושינגטון להאג, בעקבות חקירות בית הדין נגד חיילים ואנשי ממשל אמריקניים, וכן צעדים שננקטו נגד ישראל בהקשר למלחמה בעזה. ממשל טראמפ - כמו ממשלים אמריקניים קודמים - מתנגד לסמכות בית הדין לחקור אזרחים של מדינות שאינן חתומות על אמנת רומא, אך ממשלו נקט צעדים חריגים, וביניהם הטלת סנקציות אישיות על גורמי אכיפה ומשפט זרים. לפי מקורות משפטיים, החלטת השופטת אינה מבטלת את הצו עצמו, אך מונעת את המשך אכיפתו על אדמת ארה"ב - לרבות הקפאת חשבונות בנק, שלילת אשרות או מניעת עסקות עם חברות אמריקניות. הבית הלבן טרם הגיב להחלטה, אך בכירים במחלקת המדינה רמזו כי הממשל ישקול לערער עליה. במקביל, בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי מסרו כי ההחלטה "מחזקת את שלטון החוק, ואת אי-תלות המערכת המשפטית בעימותים פוליטיים".