בעתירה מועלות טענות משפטיות שונות:
- אפליה - פגיעה בזכות לשוויון על-רקע אורח חיים חרדי והעדפה עקיפה של משרתי צה"ל.
- שיקולים זרים - עידוד תעסוקת הורים היא מטרת המעונות, ולא קידום חובת השירות.
- התעלמות מטובת הילד - אין משקל לרציפות חינוכית ולזכות ילדים להישאר באותה מסגרת.
- חוסר מידתיות - הפיכת סוגיית השירות הצבאי לתבחין מכריע, בניגוד לשיקולים חינוכיים אחרים.
- כבילת שיקול דעת - משרד העבודה נדרש ליישם הנחיות של משרד המשפטים ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי.
- פגיעה בהסתמכות - שינוי הכללים בדיעבד פגע בציפיות ההורים שתכננו את שילוב ילדיהם במסגרות.
העותרים מבקשים מבג"ץ צו ביניים שימנע את פרסום החלטות ועדות הקבלה וההשגות עד להכרעה בעתירה, כדי למנוע יצירת "מעשה עשוי" שיקשה על שינוי המצב.
בעתירה נטען כי הדחיקה משפיעה גם על "ילדים ממשיכים" - פעוטות שכבר לומדים במעון - בניגוד להעדפה שנקבעה בנוהל לשמר מסגרת חינוכית יציבה עבורם.
העותרים טענו כי ההנחיה חלה גם על ילדים בסיכון, למרות שלפי חוק הפעוטות בסיכון קיימת להם זכות קדימה בהשמה במעון יום סמוך למקום מגוריהם. בכך נפגעים גם פעוטות אלה, כאשר אביהם לומד במוסד תורני ולא הסדיר מעמדו מול רשויות הצבא.
העתירה מצביעה על כך שההנחיה נמסרה ב-17 ביוני 2025, שלושה חודשים לאחר סיום ההרשמה למעונות, ולכן היא מהווה שינוי כללי המשחק תוך כדי תנועה. נטען כי הדבר הותיר את ההורים מול שוקת שבורה, שכן גם האפשרות לרישום למסגרות פרטיות כבר נסגרה ברוב המקרים.
לטענת העותרים, דרישת משרד העבודה לקבלת האישורים בתוך יומיים בלבד, בעת מצב החרום במבצע 'עם כלביא', הייתה לא סבירה במיוחד נוכח השבתת מקומות עבודה ושירותים. העתירה מתארת זאת כהתעמרות ביורוקרטית שנועדה להקשות על הורים חרדים.
הדיון בבג"ץ מצטרף לוויכוח הציבורי והמשפטי סביב שילוב האברכים בשוק העבודה, חובת השירות והשוויון בזכויות להורים ולילדיהם. בית המשפט יתבקש להכריע האם ההנחיה עומדת במבחן המידתיות והחוקיות, או שמדובר במהלך בלתי תקין שמשליך על זכויות הילדים וההורים.