לדברי רוטמן, החוק נועד "לקבע בחוק יסוד את העקרונות הבסיסיים של מי שולט במדינת ישראל, ובידי מי מופקד מפתח הכניסה לישראל". לדבריו, "במדינה דמוקרטית זה צריך להיקבע על-ידי נבחרי הציבור ולא בשיח בין שלושה עורכי דין - אחד מייצג עותרים, אחד את היועצת המשפטית לממשלה ואחד יושב בכס השיפוט בבג"ץ". רוטמן הוסיף: "מדיניות ההגירה במדינה לא עוצבה על-ידי הכנסת או הממשלה אלא על-ידי ארגונים זרים שעתרו לבג"ץ במימון זר. כך נוצרה מדיניות אי-הרחקה והגנה קבוצתית על אריתראים למשל". רוטמן הבהיר כי מדובר בחוק שעבר תיקונים בעבר ברוב גדול, אך בג"ץ ביטל אותם בזה אחר זה. "המטרה היא שהכנסת תקבע את המדרג - העקרונות אינם בנים חורגים לשיטת המשפט הישראלית אלא נובעים מהמקור החוקתי שהחוק הזה ייתן להם". הצעת החוק קובעת בין היתר:

• עליונות לחוק היסוד על פני חוקים אחרים - סעיף שצפוי להימחק לפי דרישת ועדת השרים.

• מכסה שנתית של מקבלי מעמד בישראל.

• איסור פנייה לבית משפט בענייני מעמד למי שאינו אזרח או תושב.

• שלילת אזרחות לתושבים או אזרחים בתנאים מסוימים.

• הרחקת שוהים בלתי חוקיים והחזקתם במשמורת.

• מניעת שירותים והחזקת כספים לשוהים בלתי חוקיים.

• הגבלות על הענקת מעמד לבני מדינות עוינות באישור הכנסת.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) תקפה: "יש בעיה ויש למצוא לה פתרון, אבל הפתרון שמוצע הוא קיצוני ובעייתי. רצית לברך ויצאת מקלל".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) התריס: "החוק הזה הוא חוסר התייחסות לבני אדם. בשם האמירה 'יהודים' - הכל מותר. זה חוק גזעני, אנטי יהודי ואנטי דמוקרטי. אתם מנהלים קמפיין דה-לגיטימציה שכל מה ששונה מכם לא לגיטימי".

ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) החריף עוד יותר: "זה חוק ארכי-גזעני שמחפש את השעיר לעזאזל בכל דבר, גם על בסיס דת, פוליטיקה או מוצא. אתם רוצים לעמוד בשער ולסמן מי לחיים ומי למוות. לדראון עולם תיזכרו". ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ביקשה לאזן: "יש מקום להסדרה במסגרת חוקית, אבל צריך להפריד בין מקרים הומניטריים של קרובי משפחה, כמו ילד מאוקראינה שטיפלתי בעניינו, לבין ניצול לרעה של תהליך ההתאזרחות. מדינת ישראל איננה מערב פרוע - אבל יש להבטיח יחס הוגן ולמנוע שרירות פקידים". עו"ד גאל אזריאל ממשרד המשפטים הבהירה כי הממשלה תומכת בהצעה כפוף להסרת הסעיף שמקנה לחוק יסוד ההגירה עליונות על שאר חוקי היסוד, ובהסכמה עם סיעות הקואליציה. היא ציינה כי "הממשלה תכין הצעת חוק כוללת בנושא אזרחות והגירה שתוגש במקביל, לפי החלטת שרי הפנים והמשפטים". חכ"ל מוסי רז אמר: "המדינה כבר מגרשת היום ילדים, והחוק עלול להחמיר את המצב. אם אישה ישראלית נישאת לאריתראי - הצביון היהודי לא נפגע מזה. ישראל צריכה חוק הגירה - אבל שיהיה מכבד ושוויוני". היו"ר רוטמן השיב: "כשכל אישור הומניטרי הופך לקו בסיס שאחריו אי-אפשר לעצור את השיטפון - המדינה צריכה לפעול במגננה קיצונית. את ההכרעות חייבות לקבל הכנסת והממשלה, לא שופטים". בצד החברתי נשמעו קולות תקיפים במיוחד. גלעד הלחמי מהחזית לשחרור דרום תל אביב אמר: "לא יכול להיות שתילחמו להשאיר פה כל אחד, כולל פיליפינית שלא נרדפה. ברגע שאתם עושים זאת - אתם יוצרים לגיטימציה לשים פס על החברה והחוק הישראלי ולהישאר פה". שפי פז הוסיפה: "רובכם לא שמעתם על אתי כהן שנרצחה בידי סודני. אין סיבה שילדות ישראליות יפחדו לצאת מהבית כשמחשיך. הבטחת לי, ח"כ רוטמן, שתעביר את החוק. אני מקווה שסופסוף הוא יקרה, כי בג"ץ תוקע הכל". דוד ברק, יו"ר עמותת עוטף תחנה מרכזית, הציע להקים בתי דין אזוריים להגירה, "במתכונת של בתי הדין לעבודה, עם שופטים שממונה הממשלה באישור הכנסת". שי גליק, מנכ"ל בצלמו: "הגיע הזמן שהמדינה תדאג ב-100% שמסתננים יצאו מפה. חוק יסוד ההגירה - אין יותר הפקרות". עו"ד אהרון גרבר מפורום קהלת הדגיש: "הצורך בתיקון הוא קריטי. מאז קום המדינה שר הפנים קבע מי נכנס, אבל ברגע שזה לא הוסדר בחקיקה - המשפטנים תפסו פיקוד במקום הפוליטיקאים".

מן הצד השני, טלי אהרנטל, מנכ"ל עמותת אסף, התריעה: "חוק שמבקש לשלול אזרחות, להגביל עבודה ותנועה על בסיס תבחינים מעורפלים - זה לא חוק הגירה במדינה דמוקרטית אלא הפיכה משטרית מוסווית. זה יתחיל באוכלוסיות מוחלשות ויגיע לכולנו". עו"ד שחר מנדיל, מפורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט, הוסיף: "החוק מונע אפשרות להסדיר מעמד גם לילדי פליטים שגדלו פה. דברי ההסבר לא מצדיקים פגיעות כאלה, אין לקונה - החקיקה קיימת. ישראל כבר מפרה אמנות בינלאומיות וכעת תיתן לכך חותמת". היו"ר רוטמן סיכם: "החוק לא צריך לעורר מחלוקת בין המחנות הפוליטיים, ויוכן בתיאום עם סיעות הקואליציה וח"כ מלינובסקי. אני מקבל את העיקרון של ועדת השרים להסיר את סעיף העליונות". במקביל, שר המשפטים ושר הפנים מקדמים הצעת חוק ממשלתית מקבילה שתוגש תוך שלושה חודשים ותאוחד עם ההצעה הנוכחית.