בחוות דעתה טענה היועמ"שית כי הארכת תקנות החירום מחייבת חקיקה רגילה, ואין לעשות בה שימוש כאמצעי לעקיפת הכנסת. לדבריה, "קיימת פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות".
היא הוסיפה כי הכנסת פעילה, וניתן להעביר חוקים אחרים גם בעת הזו, מה שמוכיח כי לא מדובר בשעת חירום קלאסית - אלא בשימוש פוליטי בתקנות חריגות.
עמדה זו גובתה גם במכתבם של המשנים ליועמ"שית, עו"ד
גיל לימון ועו"ד
אביטל סומפולינסקי, שציינו כי "קשיים או מחלוקות פוליטיות אינם יכולים להצדיק שימוש בכלי החריג ביותר של תקנות שעת חירום".
מערך הסייבר: "אם לא נאשר את התקנות - נפסיד יכולת מבצעית"
במקביל, ראש מערך הסייבר יוסי כראדי התריע במכתב למזכיר הממשלה כי אם לא תוארך הוראת השעה, "ממחר מדינת ישראל תאבד כלי אפקטיבי ומשמעותי להתמודדות עם תקיפות סייבר חמורות".
לדבריו, השירותים שניתנים באמצעות ספקי אחסון ושירותים דיגיטליים נמצאים תחת איום ממשי, ומדובר ב"סיכון ביטחוני רוחבי על מרחב הסייבר הלאומי".
המשנים ליועמ"שית ציינו שגם בפסיקות קודמות הדגיש בג"ץ כי התקנת תקנות שעת חירום בעת שהכנסת פעילה - מהווה פגיעה בעקרונות יסוד של משטר דמוקרטי. הם הוסיפו במכתבם: "התקנות מיועדות למצבים שבהם הכנסת אינה פעילה כלל, לא למשברים קואליציוניים פנימיים".
השר לביטחון לאומי,
איתמר בן-גביר: "הפגיעה של היועמ"שית בביטחון המדינה היום, איננה הפעם היחידה, וגם לא הראשונה, שהיא פוגעת באופן ישיר ובכוונה תחילה בביטחון, כחלק ממלחמתה חסרת המעצורים בממשלת ישראל.
"במשך שנתיים וחצי מעכבת היועמ"שית אישור שימוש בכלים טכנולוגיים למשטרת ישראל כנגד ארגוני הפשיעה, וזאת כסחיטה עד שתתקבל דרישתה להשתמש בכלים הללו כנגד נבחרי ציבור!
כל רגע שהעבריינית הזו נותרת בתפקיד, זו פגיעה בביטחון מדינת ישראל, וסכנה מובהקת לדמוקרטיה".