קבוצת המחקר - שכללה את הד"ר תהילה קלעג'י, הד"ר חן כהן והדוקטורנט מתן שטרית מהפקולטה לניהול - התמקדה בציבור החרדי כמקרה בוחן לאימוץ מודלים סביבתיים במגזרים סגורים. במסגרת המחקר נערכו 23 ראיונות עם רבנים, אנשי ציבור, מהנדסי אנרגיה ונציגי ממשל, וכן ארבע קבוצות מיקוד בערים שונות - מדימונה ועד מודיעין עילית. הניתוח העלה כי לציבור החרדי יש פוטנציאל גבוה לאימוץ מודל שכזה - בתנאי שיתקיים אישור הלכתי מפורש, ושהעלות תהיה תחרותית ביחס למחוללים הקיימים. לכך צורפה סקירה הלכתית מאת הרב ישראל פיוריטי וראיון מעמיק עם הרב בנימין חותה, מחשובי הפוסקים בציבור הספרדי.

לא רק דת - גם צדק חברתי וסביבתי

המחקר הצביע גם על יתרונות נוספים לפתרון: צמצום "עוני אנרגטי" באמצעות הוזלת חשמל למשקי בית, קידום עצמאות אנרגטית והפחתת עומסים על רשת החשמל. לדברי החוקרים, הפתרון עשוי להתרחב גם מעבר למגזר החרדי ולהיות בשורה לכלל האוכלוסייה. מתן שטרית, שותף למחקר, מסביר: "המערכת המוצעת מאפשרת אגירה ברמות שונות - משכונה ועד דירה בודדת. היא לא רק כשרה - אלא גם יעילה וחסכונית. זהו מהלך עם פוטנציאל לשנות את שוק האנרגיה בישראל". הד"ר חן כהן הוסיפה: "הציבור החרדי מגלה בשלות לשותפות סביבתית. זו בשורה אמיתית - גם לקהילה עצמה וגם למדינה כולה".

בניית אמון, יצירת חדשנות

לדברי הד"ר קלעג'י, "הצלחת היוזמה נשענת על שילוב בין הלכה, קהילה וטכנולוגיה. זוהי תשתית חיונית לקידום מדיניות ציבורית חדשנית בקהילות שמרניות". המחקר הוא חלק מתפיסה רחבה יותר באוניברסיטת בן-גוריון, הבוחנת כיצד ניתן לרתום נורמות מסורתיות לטובת קידום מדיניות סביבתית וציבורית.

הצצה לעתיד: בני ברק כחלוצה

מתקן אגירה ראשון מסוגו, המיועד לספק "חשמל כשר לשבת", מוקם בימים אלו בבני ברק. אם יצליח, ייתכן שיסמן את הדרך לשילוב בין אמונה, קיימות וטכנולוגיה - גם מעבר לקווים המגזריים הרגילים.