עו"ד עינבל משש, מנכ"ל שירות התעסוקה, קבעה בנחרצות: "עם כניסתה המסיבית של הבינה המלאכותית לשוק העבודה תהליך הכחדת המקצועות החל. עלינו לקדם את המדיניות שבכוחה להזניק את המשק קדימה". היא הבטיחה כי כבר בחודשים הקרובים יונח על שולחן הממשלה מסמך מדיניות לאומי הכולל יעדים כמותיים להכשרות, הסבות מקצועיות ופתיחת מסלולי קליטה לשירות הציבורי. לדבריה, שירות התעסוקה עצמו עובר רפורמה המבוססת על נתונים, אוטומציה ובינה מלאכותית. "מודלים היברידיים יאפשרו לאנשים שלנו לתת ערך מוסף לצד המכונה. זו תהיה מהפכה בשירותים שלנו - יותר מותאמים אישית, יותר נגישים, יותר רלוונטיים". דבריה אלה שיקפו את רוח הכינוס כולו, שנועד לגבש מענה רחב ומעשי לשינויים שכבר מתחוללים בשטח.

דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד ויו"ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, היה מהקולות הישירים ביותר בכינוס. "המקומות שבהם לאדם יש יתרון יחסי הולכים ומצטמצמים. כן, הבינה תחליף בני אדם - אבל זו לא בהכרח קטסטרופה. עם מדיניות אחראית נוכל להפוך דיסטופיה לאוטופיה". הוא קרא להטיל מס על רווחי הבינה ולהפנותם לאוכלוסיות שייפגעו: "כך נהיה אולי מובטלים יותר - אבל גם עשירים יותר". שרייבר אף שיבח את גישתה של משש, ואמר: "זה משמח לראות מוסדות מדינה שמבינים את גודל השעה". בתגובה ישירה לכך, נתי אמסטרדם, מנהל אנבידיה ישראל, אמר: "כל תעשיה משתנה, אבל הבינה לא באה להחליף בני אדם - היא באה לעזור להם. יש בישראל הרבה אנשים אכפתיים וכישרוניים, ואנחנו צריכים לוודא שכמה שיותר מהם ייחשפו ל־AI - מגיל צעיר ובכל תחנות החיים".

נטע בר זיו, רכזת תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר, הזהירה: "אנחנו במצב משברי. הבינה מחדדת את הפערים בין אוכלוסיות - במיוחד אצל גברים חרדים ונשים ערביות. צריך לשנות את תמהיל ההכשרות, לא רק להסתפק בתכנות ומקצועות STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). אנחנו עובדים בימים אלו על מערכת שתאפשר איסוף וניתוח טובים יותר של נתונים". גם אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי, קרא להאצת קבלת ההחלטות בממשלה. "אנחנו בעיצומה של מהפכה היסטורית. החשב הכללי דוחף את משרדי הממשלה להטמיע כלים מתקדמים. בקרוב נראה תוצאות - בעיקר בעולמות התשלומים והשכר. זה לא רק דיגיטציה - זה שינוי תהליכי עומק". הפרופסור ירון פלוס, הסטטיסטיקן הלאומי, הדגיש את חשיבות המדידה: "28% מהעסקים בישראל כבר משתמשים בבינה - זה נתון גבוה מאוד, ברמה של דנמרק. אבל צריך למדוד גם את השימוש בפועל בקרב עובדים, וגם את היקף ההכשרות". הוא הציע לקדם תעודות לאומיות להכשרות קצרות בבינה מלאכותית: "המסלולים הארוכים כבר לא מתאימים לנסיבות החדשות".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, התריע: "הרגולציה הממשלתית לא תואמת את השתנות עולם העבודה. חייבים לייצר מדיניות תומכת לפי מגזר, ולהרחיב מיידית את מערך ההכשרות לעובדים". לדבריו, בנשיאות עובדים כעת על מיפוי מקצועות בסיכון, ועל התאמתם לעולם החדש. "זה לא רק עניין של הכשרות - זו אחריות לאומית. כל השחקנים צריכים להתגייס: המעסיקים, העובדים, המדינה, שירות התעסוקה".

הפרופסור יהודה כהנא, מייסד SDG ישראל, הציב את הסוגיה בהקשר רחב יותר: "אין לנו כוכב חלופי. משאבי כדור-הארץ מדלדלים. אנחנו מוכרחים לאמץ את ה־SDGs - היעדים הגלובליים לפיתוח בר־קיימא - כבסיס למדיניות כלכלית וחברתית בישראל".

עו"ד עינבל משש סיכמה את הכינוס באומרה: "זו נקודת פתיחה חשובה. בחירה לקחת אחריות בשותפות ובנחישות למען העתיד של כולנו. תודה רבה לכל הדוברים הבכירים מכלל המגזרים שהשתתפו בכינוס החשוב הזה".