במסמך רשמי שהוגש לבג"ץ (28.07.25) במסגרת עתירה שהגיש עו"ד איתמר מירון נגד אי-חקירת הדלפות ביטחוניות, תוקף מזכיר הממשלה את היועצת המשפטית לממשלה בטענה שהיא נמנעת מלטפל בתופעה חמורה של הדלפות מסווגות - חרף פניות חוזרות מראש הממשלה, מהמל"ל ומהמזכירות עצמה. לדבריו, מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" חלה החרפה דרמטית בכמות ואופי ההדלפות: "אנו עדים להדלפות חמורות ומתמשכות מהדיונים הביטחוניים המסווגים ביותר, אשר בהתאם לקביעת המטה לביטחון לאומי (על דעת כל ראשי מערכת הביטחון), פוגעות בצורה חמורה ביותר בביטחון המדינה ובהשגת מטרות המלחמה". הוא מציין כי בין ההדלפות נכללים גם האירועים שתוארו בעתירה של עו"ד מירון - אך גם מקרים נוספים שלא פורסמו, אך הוגדרו כלא פחות חמורים. פניות סודיות - והתעלמות על-פי המסמך, החל מיום 22.10.23 ועד היום, "נעשות פניות בלתי פוסקות מצד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי והח"מ, ליועצת המשפטית לממשלה - בבקשה לבצע פעולות אכיפה והעמדה לדין של המדליפים והמפרסמים מידע ביטחוני רגיש". בין היתר, לדבריו, נשלחו פניות כתובות שחלקן סווגו כשמורות או סודיות - והעתקיהן מצויים במזכירות הממשלה. בנוסף, התקיימו גם פניות בעל-פה, לרבות פניות ישירות מראש הממשלה ליועצת במהלך דיוני הקבינט. לדבריו: "בלתי אפשרי להתמודד עם תופעה חמורה זו כאשר הגורם המוסמך להורות על פתיחה בחקירה פלילית - היועצת המשפטית לממשלה - מעלימה עין ולא נוקפת אצבע לבלימת התופעה". בג"ץ ידון בקרוב העתירה בבג"ץ הוגשה על-ידי עו"ד איתמר מירון, וכוללת דרישה לחייב את היועמ"שית לפתוח בחקירה פלילית בגין הדלפות ביטחוניות חמורות, תוך ציון שורת מקרים מסוימים שפורסמו בתקשורת במהלך המלחמה. בקרב גורמים במערכת המשפטית יש חילוקי דעות בנוגע לשאלת הסמכות: האם פתיחה בחקירה פלילית בגין הדלפה מסווגת מחייבת אישור של היועמ"שית בלבד, או שמא ניתן לעשות זאת גם בהוראת פרקליט המדינה או בדרג אחר.