ממשלת בריטניה בראשות קיר סטארמר התכנסה (29.7.25) לישיבת חרום, במסגרתה גובש מתווה מדיני חדש בנוגע לעמדת הממלכה כלפי הסכסוך הישראלי־פלשתיני. לפי ההצהרה הרשמית שפורסמה לאחר הישיבה, בריטניה צפויה להכיר במדינה פלשתינית כבר במהלך חודש ספטמבר – אלא אם ממשלת ישראל תנקוט שורה של צעדים משמעותיים לשינוי המציאות ברצועת עזה ובגדה. בין הדרישות שגובשו: הפסקת אש מיידית, שחרור כלל החטופים, מתן גישה הומניטרית חופשית ובלתי מוגבלת לרצועת עזה, התחייבות ברורה לאי־סיפוח שטחים ביהודה ושומרון והוצאת חמאס ממוקדי השלטון. לדברי סטארמר, מדובר ב"הזדמנות היסטורית לעיצוב מדיניות מאוזנת באזור", אך הוא הדגיש כי "השלב הקריטי הוא חודש אוגוסט" – שבו תיבחן עמידתה של ישראל בדרישות שהוצבו. המהלך, שמגיע אחרי מהלך דומה של צרפת, מעורר תגובות חריפות בזירה הפוליטית הבריטית. מנהיגת המפלגה השמרנית קמי באדנוך דחתה בתוקף את הרעיון להכיר במדינה פלשתינית בעת הזו. "עזה נשלטת בידי חמאס – ארגון טרור. הכרה בשלב הזה תעביר מסר שהטבח ב־7 באוקטובר היה כדאי, ואיננו רוצים לשלוח מסר כזה לעולם", אמרה בראיונות לתקשורת הבריטית. לדבריה, האחריות למצב ההומניטרי הקשה בעזה מוטלת על חמאס, כל עוד הוא מסרב לשחרר את החטופים ולהניח את נשקו. באדנוך הדגישה כי הפתרון למשבר לא יושג באמצעות צעדים חד־צדדיים כלפי ישראל, אלא דרך הפעלת לחץ ישיר על חמאס ועל תומכיו. "אנו מבינים את התמונות הקשות מעזה, אך הפסקת האש תוכל לצאת לדרך רק כשיחזרו הביתה כל החטופים, ויחדל השימוש בציבור הפלשתיני כמגן אנושי". גם שרת החוץ בממשלת הצללים, פריטי פאטל, הצטרפה לביקורת וקראה לממשלה להפעיל לחץ על חמאס לקבל את הצעות ארצות הברית להפסקת אש. בדיון חירום בפרלמנט ציינה את שמות החטופים שנותרו בעזה, ובהם גלי וזיו ברמן, מתן אנגרסט ועמרי מירן, והביעה תקווה כי ישובו במהרה לבני משפחותיהם. לצד ההתנגדות השמרנית, ניכרת תמיכה רחבה במפלגת הלייבור למהלך. בכירים במפלגה דוחפים להכרה מיידית במדינה פלשתינית, ואף צירפו את המלצתם לדוח ועדת החוץ בפרלמנט שפורסם בשבוע שעבר. לפי הדוח, על ממשלת בריטניה להכיר במדינה פלשתינית "כל עוד נותרה ישות שניתן להכיר בה" – ניסוח המרמז על תחושת דחיפות ואזהרה מהתפוררות פתרון שתי המדינות. ברקע המאבק הפנימי בבריטניה, צרפת וגרמניה תומכות במהלך מקביל, ושתיהן הביעו נכונות להכיר בפלשתין בספטמבר הקרוב, אם ישראל לא תסכים לתנאים דומים. לעומתן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מסתייג מהמהלך אך קורא לישראל לאפשר הזרמת סיוע הומניטרי נרחב לרצועה. בתוך כך, גורמים שמרניים מציינים כי חמאס הוא הגורם העיקרי לאי־חלוקת הסיוע ההומניטרי. דובר צה"ל קיים תדרוך לחברי פרלמנט שמרנים, בו הדגיש כי ישראל מאפשרת כניסת סיוע ברמה יומית, אך מנגנוני חמאס מונעים את הפצתו לאזרחים. עוד צוין, כי ארגון אונרא משתף פעולה עם פעילי טרור, וכי כל תוכנית שיקום עתידית לעזה תדרוש שילוב של תהליכי דה־רדיקליזציה ובקרה בינלאומית. השלכות ההכרה הצפויה בפלשתין עשויות להיות בעיקר סמליות, אך גם לייצר הד תקשורתי ומדיני עולמי. אם תתבצע לפני עצרת האו"ם, היא עשויה להשפיע על עמדתן של מדינות נוספות ולשנות את מאזן הלחצים בזירה הבינלאומית. משרד החוץ הבריטי צפוי לפרסם דוח עדכני על עמידת ישראל בדרישות בתחילת ספטמבר, סמוך לפתיחת המושב הדיפלומטי בניו־יורק. עד אז, בריטניה צפויה להמשיך לספק סיוע רפואי ישיר לפלשתינים, כולל קליטת ילדים לטיפול רפואי בשטח הממלכה והקמת מסלולי הטסה אווירית לציוד ומזון. על-אף פגרת הקיץ, בכירי לשכת ראש הממשלה ופעילי ידידי ישראל במפלגה השמרנית (CFI) ימשיכו לעקוב אחר ההתפתחויות ולבחון את צעדי ישראל והאזור.