בג"ץ החליט (29.7.25) כי בשלב זה לא תועבר לידי ועדת הבדיקה הממשלתית כל עדות או נתון הנוגע לשימוש שעשתה משטרת ישראל ברוגלות ובכלים קיברנטיים למעקב אחר אזרחים ונבחרי ציבור. ההחלטה ניתנה לאחר שבמהלך הדיון הוצגו לשופטים טענות חסויות מצד המדינה במעמד צד אחד.
את ההחלטה קיבלו שלושה שופטים - נשיא בית המשפט העליון
יצחק עמית,
עופר גרוסקופף ו
חאלד כבוב - שקיבלו את עמדת היועמשית והמשטרה, שלפיה הנתונים מסווגים ברמת ביטחון גבוהה ואינם יכולים להיחשף גם לאנשי ועדת הבדיקה שהוקמה מטעם הממשלה עצמה.
היועמ"שית מודה בחריגות - ומבקשת עוד זמן
במקביל לפרסום החלטת בג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה בקשה נוספת לדחיית תגובתה לבג"ץ בעתירה שהגישו בכירי מערכת הביטחון לשעבר, לרבות ראש השב"כ לשעבר
נדב ארגמן. מיארה ציינה כי נמצאו "חריגות טכנולוגיות נוספות" בשימוש שביצעה המשטרה בתוכנות ריגול, ומסרה כי תגובתה תוגש רק למחרת. בית המשפט הבהיר כי מדובר בדחייה האחרונה.
הפרשה התפוצצה ב־2022 עם חשיפות עיתונאיות בכלכליסט וב-News1 בדבר שימוש שעשתה משטרת ישראל בתוכנת הריגול פגסוס נגד אזרחים, עיתונאים ונבחרי ציבור - מבלי לקבל אישור שיפוטי מלא או לפעמים בכלל.
בעקבות הסערה הציבורית, הוקמה ועדת בדיקה ממשלתית ביולי 2023, בראשות השופט בדימוס
משה דרורי, שמונתה לבדוק את התנהלות המשטרה בנושא.
העתירה הנוכחית, שהוגשה כבר באוגוסט 2023, מבקשת לעצור את פעילות הוועדה לחלוטין - בטענה שהיא חורגת מסמכותה ומהווה כלי פוליטי נגד רשויות האכיפה. עם זאת, בית המשפט לא עצר את עבודת הוועדה, אך גם לא התיר לה גישה למידע מהותי.
המשך פעילות הוועדה - במגבלות
למרות החסימות, ועדת הבדיקה ממשיכה לפעול, וממשיכה לבקש מידע ממשרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, המשטרה, וכן מגופים חיצוניים כמו NSO. חברי הוועדה הזהירו כי בלי גישה למידע הרלוונטי - מסקנותיהם עלולות להישאר חלקיות בלבד.