מטבע ברונזה שהוטבע על-ידי יהודים בירושלים בשנה האחרונה שלפני חורבן בית המקדש השני, נחשף בחפירות שמנהלת רשות העתיקות, בשיתוף עיר דוד והחברה לשיקום ופיתוח הרובע, בגן הארכיאולוגי ירושלים - מרכז דוידסון. על המטבע הנדיר, שהתגלה בסמוך לפינה הדרומית-מערבית של הר-הבית, מצפון לעיר דוד, מופיעות בכתב עברי קדום המילים: "לגאולת ציון" - המבטאות את משאלת ליבם של יהודי ירושלים בשלהי המרד הגדול נגד הרומאים. בחפירות שמנהלת רשות העתיקות במקום זו העונה השישית, בניהולם של ד"ר יובל ברוך, ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ ואסתר ראקוב-מלט, נחשפים שרידי בניה מונומנטליים רבי רושם המתוארכים החל מתקופת הבית השני ועד לתקופה האומיית, ושפע של ממצאים - חלקם ייחודיים. החפירות נערכות במימון פרויקט שלם ועמותת עיר דוד. לדברי אסתר ראקוב-מלט, ארכיאולוגית ברשות העתיקות, "בימים האחרונים התגלתה הפתעה: יניב דוד לוי, חוקר המטבעות שלנו, הגיע לכאן ולמרבה ההפתעה, מצא מטבע שהיה מכוסה עפר. כבר אז, חשבנו שאולי מדובר במטבע נדיר. חיכינו בדריכות מספר ימים עד שהוא חזר מניקוי, והסתבר שמדובר בדרישת שלום מהמורדים היהודים בשנת ארבע למרד הגדול". לדברי יניב דוד לוי, חוקר בענף מטבעות של רשות העתיקות, "המטבע עשוי ברונזה ומצב השתמרותו טוב למדי. בצד הפנים שלו ניתן לראות דגם של גביע, ומסביבו כתובת בכתב עברי קדום: 'לגאלת ציון'. בגב המטבע לולב, ולצידו שני אתרוגים עם הכתובת: 'שנת ארבע'. כיתוב זה, מסמל את מניין השנים לפרוץ המרד, ומאפשר לנו לתארך את המטבע באופן מדויק לתקופה שבין חודש ניסן של שנת 69 לאדר של שנת "70. לדבריו, "מטבעות הברונזה של 'שנת ארבע' שונים מהמטבעות שקדמו להם; גודלם ומשקלם גדל משמעותית והכתובת 'חרות ציון', אשר הופיעה עד כה, הוחלפה בכתובת חדשה - 'לגאולת ציון'". במחקר מקובלת הסברה שמטבעות 'שנה ארבע למרד הגדול' נטבעו בירושלים בהנהגתו של שמעון בר גיורא, שהיה מהמפקדים הבולטים בשנה האחרונה של המרד. מטבעות משנה ארבע למרד הגדול נחשבים לנדירים יחסית, ורובם המוחלט התגלו בירושלים וסביבתה. לדברי ד"ר יובל ברוך, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות ומחוקרי האתר מזה כ-25 שנה, "הכתובת על המטבע - "לגאלת ציון", במקום זו הקודמת - 'לחרות ציון'- מעידה על שינוי תודעתי עמוק, ואולי גם על מצבם הנואש של הכוחות המורדים כשישה חודשים ערב נפילת ירושלים, בט' באב באוגוסט של שנתת 70. נדמה, כי בשנה ארבע למרד, מצב רוחם של המורדים הנצורים בירושלים התחלף מאופוריה וציפייה לחרות, למצב רוח ירוד וייחול לגאולה. עוד ייתכן, שארבעת המינים על המטבע, שהם מסמלי חג הסוכות ומועד העלייה לרגל למקדש, נועדו לעורר בקרב המורדים רגש של גאולה וציפייה לנס ולימים טובים". "אלפיים שנה אחרי שהוטבע המטבע, אנחנו באים ומוצאים עדות כל כך מרגשת לחורבן הגדול, ימים ספורים לפני תשעה באב, ואני חושבת שאין סמלי מזה",מסכמת ראקוב-מלט.