ממשלת הודו הודיעה (שבת, 02.08.25) כי היא ערוכה להתמודד עם הפסקת רכישת נפט מרוסיה - אם ממשל טראמפ יחליט להטיל סנקציות על מדינות הממשיכות לסחור עם הקרמלין. ההצהרה שפורסמה על-דעתו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, מגיעה על-רקע לחץ גובר מצד ארצות־הברית לצמצם את ההכנסות של רוסיה ממכירת נפט, כחלק מהמאמץ הבינלאומי להחליש את הכלכלה הרוסית בעקבות המלחמה המתמשכת באוקראינה. שר הנפט והגז הטבעי של הודו, הארדיפ סינג פורי, אמר כי "אינני דואג בכלל. אם משהו יקרה - נסתדר. קודם היו לנו 27 ספקיות, היום כמעט 40". דבריו נועדו להרגיע את השווקים, אך גם לשדר מסר ברור לממשל האמריקני: הודו אינה תלויה ברוסיה, גם אם כיום היא מייבאת ממנה כ-35% מהנפט שלה - לעומת כ-2% בלבד לפני פרוץ המלחמה. טראמפ מחריף את הלחץ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס לנושא ואמר כי "שמעתי שהודו החליטה להפסיק את רכישת הנפט מרוסיה". אמירה זו משתלבת עם מדיניותו התקיפה נגד מוסקבה, הכוללת סנקציות כלכליות נרחבות וניסיונות לשכנע מדינות נוספות לנתק קשרים מסחריים עם הקרמלין. הצהרתו של טראמפ מגיעה לאחר שורת פגישות שקיים עם נציגים מהאיחוד האירופי, יפן וקנדה - כולן מדינות שהצטרפו לסנקציות על רוסיה. עם זאת, הודו, כמו גם סין, לא אימצו את הקו הזה באופן רשמי, והמשיכו לרכוש נפט רוסי במחירים מוזלים. הודו משאירה את הדלת פתוחה למרות ההצהרות הפומביות, בכיר בממשלת הודו מסר בעילום שם כי "הודו לא השיתה סנקציות על רכישת נפט מרוסיה, ולכן היא שוקלת אף להגביר את הרכישות, חרף הלחץ האמריקני". דבריו מעידים על פיצול בעמדות בתוך הממשל ההודי, בין הרצון לשמור על עצמאות אנרגטית לבין הצורך להימנע מעימותים עם וושינגטון. החלטת הודו - אם תתקבל - עשויה להשפיע על שוק האנרגיה העולמי, על מחירי הנפט, ועל יחסי החוץ בין ניו דלהי לוושינגטון. הודו נחשבת לשחקנית מרכזית בזירה הבינלאומית, וכל שינוי במדיניותה האנרגטית עשוי להכתיב מגמות חדשות גם בקרב מדינות אחרות.