שעות לפני שהודח מראשות ועדת החוץ והביטחון, הפיץ (4.8.25) ח"כ יולי אדלשטיין את טיוטת חוק הגיוס שגיבש. בכך ניסה להשפיע על הכיוון שהחקיקה תנקוט - גם כשברור היה שכוחו הפוליטי בוועדה אוזל. במסיבת עיתונאים שכינס לאחרונה, חזר והבהיר: "בלי עיצומים ויעדים - זה לא חוק גיוס, זה חוק בלוף". המתווה ששלח כלל יעד גיוס שנתי עוקב - החל ב־5,760 חרדים בשנה הראשונה ועד ל־9,500 בתוך חמש שנים. בתום התקופה, היעד יעמוד על מחצית ממחזור הגיוס של כלל האוכלוסייה. בנוסף, 35% מהחרדים שיגויסו בכל שנה יחויבו בשירות קרבי. אדלשטיין הדגיש שזו דרישת סף, לא המלצה. עיצומים מיידיים, פטור מותנה החוק כולל מנגנון עיצומים שייכנס לתוקף מיד - גם אם המדינה עומדת ביעדי הגיוס. צעירים שלא יתגייסו יאבדו זכאות להטבות כמו סבסוד במעונות יום: חצי מההחזר יבוטל לאלתר, וחצי נוסף יותנה בעמידה ביעדי הגיוס בהמשך. בחורי ישיבות יזכו לפטור מגיוס רק אם הם בוגרי מוסדות תורניים רשמיים. כדי לוודא שהלומדים אכן לומדים, תחול חובת פיקוח ביומטרי בישיבות, כאשר בכל מוסד יהיה אחראי ממונה. אם ישיבה לא תעמוד ב־75% מהיעד - תקציבה יישלל. החוק שמציע אדלשטיין מבטל למעשה את ההכרה בשירות אזרחי או לאומי כתנאי למילוי היעדים, ודורש שירות צבאי בלבד. בכך הוא מסמן שינוי מהותי ביחס למתווים קודמים, שנתפסו כפשרה עם הציבור החרדי. ח"כ משה גפני מיהדות התורה תקף את המתווה בחריפות ואמר: "קשה להאמין שאדם יהודי כתב דבר כזה. הכל אצלו זה פוליטיקה".

מטרות אדלשטיין

לדבריו, החוק נועד לייצר תשתית גיוס בת־קיימא מהחברה החרדית, עם פיקוח אמיתי והטלת אחריות אישית. "ייצא או חוק גיוס טוב - או שום דבר", הצהיר. אלא שכעת, לאחר שהודח ובועז ביסמוט ימונה ליו"ר הוועדה במקומו, הדרך שהחוק יעבור - אם בכלל - צפויה להשתנות. לדברי היועצת המשפטית של הכנסת, עצם ההחלפה של יו"ר הוועדה ממניעים פוליטיים עלולה לעורר בעיות משפטיות קשות ואף להביא לפסילת ההליך בבג"ץ. טיוטת אדלשטיין תישאר, ככל הנראה, בגדר הצעה בלבד. אולם עצם פרסומה מייצרת שיח מחודש - לא רק סביב חוק הגיוס אלא גם סביב מהות השוויון בנטל, גבולות הפטור, הפיקוח על מוסדות הלימוד החרדיים, והחלת עיצומים גם בעת עמידה ביעדים.