ב-8 באוקטובר 2024, הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי תפסיק לאפשר הכנסת סחורות לרצועת עזה באמצעות המגזר הפרטי, בשל מידע מודיעיני שהצביע על כך שחמאס מנצל את המנגנון לצורכי התחמשות, התעצמות כלכלית וצבאית, תוך עקיפת הפיקוח הבינלאומי.
במכתב רשמי מטעם המדינה, שהוגש בעקבות עתירה של תושבי עוטף עזה, נמסר כי כבר באמצע מאי 2024 הוחלט להתחיל בתהליך מדורג להפסקת הכנסת הסחורות דרך סוחרים פרטיים. זאת, בשל שימוש לרעה שנעשה בהיתרי הסחר על-ידי גורמים המזוהים עם ארגון הטרור חמאס, והמעקפים שאפשרו הזרמת כספים ותשתיות ישירות לידי הארגון.
נכתב אז במפורש כי "הפסיקה הועברה על-ידי מצרים" בשל בקשת ישראל להגביל את התעצמות חמאס, וכי מהלך זה תואם "אינדיקציות מבוססות לכך שארגון הטרור חמאס מנצל את כניסת הסחורות לצורך התעצמות כלכלית וצבאית".
הודעה זו הוגשה לבג"ץ תחת תצהיר חתום מטעם נציגי מערכת הביטחון, ובית המשפט התבקש לראות בה תשובה רשמית מטעם המדינה. בהתאם לכך, מנגנון הסחר הפרטי הושעה לחלוטין למשך חודשים.
ואז - חידוש מפתיע
אולם הבוקר (5.8.25), וללא הודעה מקדימה לבג"ץ או לציבור, פרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) הודעה רשמית לפיה הוחלט
לחדש את הכנסת הסחורות דרך סוחרים פרטיים.
לפי ההודעה, "התהליך יתבצע באופן הדרגתי ומבוקר", בהמשך להחלטת הקבינט להרחיב את היקף הסיוע ההומניטרי לעזה. המטרה המוצהרת: להקטין את התלות באו"ם ובארגונים בינלאומיים, ולהזרים סיוע אזרחי ישירות באמצעות גורמים פרטיים.
במסגרת המנגנון החדש, אושרו "מספר מצומצם של סוחרים" שנבדקו באבחון ביטחוני, והותרה להם העברת מוצרי מזון בסיסיים, מזון לתינוקות, ירקות, פירות וציוד היגייני. התשלום יתבצע באמצעות העברות בנקאיות בלבד, והסחורות ייבדקו על-ידי רשות המעברים במשרד הביטחון.
ההודעה מדגישה כי צה"ל ומתפ"ש ימשיכו להפעיל מנגנוני פיקוח למניעת מעורבות של חמאס, אך אינה מפרטת כיצד תימנע התעצמות הארגון - נוכח המידע הקודם שהמדינה עצמה הציגה לבית המשפט.
ביקורת חריפה: "מימון ישיר למחבלים"
יו"ר מפלגת
ישראל ביתנו, ח"כ
אביגדור ליברמן, תקף את ההחלטה בחריפות: "החלטת הממשלה לאפשר לסקטור הפרטי בעזה לייבא סחורות היא מימון ישיר למחבלים. הסקטור הפרטי בעזה משלם מס רשמי לחמאס. ממשלת שבעה באוקטובר מממנת את חמאס כשחטופינו נמקים במנהרות".
הפער בין עמדת המדינה שנמסרה לבג"ץ לבין המדיניות החדשה מעורר שאלות כבדות משקל - הן ביטחוניות והן משפטיות. אם חמאס אכן ניצל את המנגנון - כפי שנמסר - מדוע הוחלט כעת להחזירו? ואם לא חל שינוי משמעותי בנסיבות, האם מדובר בהטעיית בית המשפט או בהפקרות ביטחונית?
עד כה, לא פורסמה הודעה מעודכנת לבג"ץ, לא הוצגו נהלים חדשים לגיבוי המהלך, ולא ניתן הסבר פומבי להחלטה לסטות מהעמדה הרשמית שנמסרה לבית המשפט העליון.
בתוך פחות משנה עברה מדינת ישראל מקו תקיף מול הסחר הפרטי בעזה - לקו מאפשר. ללא שקיפות, ללא שינוי נסיבות מוצהר וללא מתווה פיקוח חדש, נשאלת השאלה אם החזרת הסוחרים הפרטיים לרצועה היא החלטה נבונה - או שגיאה אסטרטגית בזמן מלחמה.