ועדת החוקה אישרה (5.6.25) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), שלפיה תבוטל הדרישה הקבועה כיום בחוק לייפוי כוח נוטריוני כאשר לווה מעניק ייפוי כוח לתאגיד בנקאי לשם רישום משכנתה. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "נמצא כי הדרישה לחתימה על ייפוי כוח נוטריוני מצטרפת לרצף פעולות ותהליכים נוספים הנדרשים מהלווים כדי לרכוש נכס מקרקעין, והוטל עליהם נטל רגולטורי וביורוקרטי עודף שאין לו בהכרח הצדקה". יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הדגיש במהלך הדיון: "הבנק לא יכול ולא משתמש בייפוי הכוח כדי למכור את הבטוחה - הוא עושה זאת דרך הוצאה לפועל. אין כאן ייעוץ משפטי של הנוטריון. זהו שריד ישן של חובת נוטריון, שלא מניב שום ערך מוסף לאזרח". עוד אמר: "אפשר היום ללוות מאות אלפי שקלים בלחיצת כפתור, בלי שום נוטריון, אז מדוע דווקא ברכישת נכס נדרשת חתימה בפני נוטריון?". רוטמן אף התייחס לסוגיית העלות לצרכן ואמר: "אני מניח שהחלופה תהיה ייפוי כוח שיאומת ע"י פקיד הבנק או עורך דין מלווה - ואז העלות אפס". עו"ד אסתי בן דוד בראון ממשרד המשפטים הציגה נתונים מספריים: "העלות הישירה לשני בני זוג היא אגרה בסך 316 שקל. מעבר לכך, עלות עקיפה של כ־2.75 שעות הכוללת נסיעה לנוטריון, חניה וזמן חתימה - מה שמסתכם בין 1,136 ל־1,410 שקל לעסקה". לדבריה, נערך שיתוף ציבור ומחקר השוואתי בעניין. עו"ד איגי פז מהמשרד הוסיף כי "כיום ייפוי הכוח נעשה לצורך משכנתה בלבד, אבל נדרש אישור נוטריוני המכביד על הציבור. מדובר בדרישה שמעבר לתשתית הרגילה של חוק השליחות, ולכן אנו מצמצמים את הדרישה הזו". עו"ד נוי חסון, גם היא ממשרד המשפטים, הסבירה: "צמצמנו את ההגדרה לעניין המשכנתה בלבד כדי לגדר את הסיכון. אין מדובר בייפוי כוח כללי, אלא בהוראה מוגבלת ומוגדרת מראש". עו"ד לירז ראש, נציגת לשכת עורכי הדין, הצביעה על חשיבות ההגנה על הלווה: "ייפוי כוח במקרה של משכנתה מיועד למקרה שהלווה מפר את תנאי המשכנתה, ואז הבנק יכול לממש את הנכס. במצב כזה, עורך הדין הנוטריון הוא גורם מאזן".