יחידת חקירות משטרתית הסתמכה על מידע כוזב שנוצר בידי בינה מלאכותית והגישה אותו לבית המשפט במסגרת הליך פלילי - כך עולה מהחלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) מנחם פינקלשטיין, אשר פורסמה באתר הנציבות (07.08.25). לפי הממצאים, נציגת המדינה בתיק - חוקרת משטרה - הגישה תגובה לבית המשפט בהתנגדות לבקשת נאשם להשבת טלפון נייד שנתפס, תוך שהיא מסתמכת על סעיפי חוק שכונה בתגובה: “חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש ותפיסה במחשב)”. אלא שמתברר כי חוק זה אינו קיים, ומקורו במידע שגוי שנוצר באמצעות כלי בינה מלאכותית - מבלי שנערכה בדיקה בסיסית לאימותו. הנציב פינקלשטיין קבע כי “מדובר בהתנהלות תמוהה וחמורה של יחידת החקירות המשטרתית, אשר הסתמכה באופן עיוור על ממצאי הבינה המלאכותית, כך שנציגת המדינה שתפקידה לסייע לבית המשפט לעשות צדק, עשתה למעשה את ההפך.” בהחלטה נקבע כי התלונה שהוגשה נגד המשטרה נמצאה מוצדקת. הנציב הדגיש את הפער החמור בין תפקידה של נציגת המדינה לבין אופן התנהלותה בפועל, תוך סיכון חמור לאמון הציבור בהליך הפלילי.

המשטרה: הופצה הנחיה חדשה, הנציב העביר את הממצאים ליועמ”ש

בעקבות ממצאי התלונה, הודיעה משטרת ישראל כי חטיבת החקירות גיבשה והפיצה הנחיה חדשה לשימוש בבינה מלאכותית לכלל גורמי החקירה, במטרה למנוע הישנות של מקרים דומים. הנציב פינקלשטיין ציין כי מדובר במקרה בעל השלכות רוחביות, והעביר את החלטתו ליועצת המשפטית לממשלה וכן לפרקליט המדינה, על-מנת שיבחנו את האפשרות לגיבוש נורמות מחייבות לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט.

• עוה"ד תמיר קלדרון ורמי זועבי ממשרד דורון, טיקוצקי ושות', שייצגו את החשוד וזיהו בזמן אמת את השימוש השגוי של המשטרה בבינה מלאכותית ואת השימוש של אנשי המשטרה בסעיפי חוק שאינם קיימים במציאות, מסרו היום כי "אנו שמחים על כך שנציב תלונות הציבור דן בנושא, והמליץ לגבש הנחיות שיהוו נורמות ברורות לשימוש נכון בכלי בינה מלאכותית. אנו תקווה כי נוהל מסודר יופץ בהקדם לכל הגורמים הרלוונטיים, כך שמקרים דומים לא יקרו שוב בעתיד".