במערת תנשמת שבמרכז הארץ, סמוך לעיר שוהם, נחשף אחד מאתרי הקבורה הקדומים ביותר בעולם, ובו שרידי אדם בני כ-100 אלף שנה. החוקרים, בראשות פרופ' יוסי זיידנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מצאו שלדים של חמישה בני אדם קדומים, מהם שניים שלמים ושלושה חלקיים, שנקברו בתנוחה עוברית בתוך בורות שנחפרו במכוון. הממצאים פורסמו (03.2025) בכתב העת Nature Human Behavior.

ישראל בחזית המחקר על התנהגות אנושית קדומה הגילוי במערת תנשמת מצטרף לשורת ממצאים קודמים שהתגלו בצפון הארץ, ומבסס את ישראל כמרכז עולמי לחקר האבולוציה האנושית. לדברי החוקרים, מדובר באתר בעל חשיבות עולמית, אחד מתוך שלושה־ארבעה אתרים מרכזיים להבנת ההתנהגות האנושית בתקופה הפלאוליתית התיכונה (250,000-30,000 לפנה"ס).

עצמים טקסיים שמעידים על רוחניות לצד השלדים נמצאו עצמים שונים, בהם חלוקי בזלת, שרידי בעלי חיים ויותר מ-500 שברים של אוכרה אדומה וכתומה — פיגמנט שנוצר מחימום אבנים עשירות בברזל. החוקרים סבורים כי העצמים שימשו בטקסים להנצחת המתים, וכי מקורם לעיתים במרחק של מאות קילומטרים, מה שמעיד על חשיבותם הסמלית ולא על שימוש יומיומי. "כאן אנחנו רואים התנהגות מורכבת מאוד, שלא נועדה רק להישרדות", אמר זיידנר. "זו חדשנות מהפכנית עבור המין שלנו". המערה, המלאה בעטלפי פירות, נחפרת מאז 2016, והחוקרים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות לתיארוך הממצאים. לדברי זיידנר, זו הפעם הראשונה שמתועדת קבורה טקסית כה מורכבת בישראל, בתקופה כה קדומה.