הם היו ספרים, נהגי מוניות, מורים וחקלאים - אנשים מן השורה, שחיו חיים שלווים עד שהמלחמה דפקה על דלתם. באוקראינה קראו להם "הצבא האזרחי": גברים ונשים שהניחו את המספריים, ההגה והגיר, ויצאו להילחם על חירותם. "רק כשאנו מסכנים את חיינו למען זרים - אנו לומדים מהי אנושיות", אמרה (11.08.25) אולכסנדרה מטוויייצ'וק, כלת פרס נובל לשלום. עמדתה לגבי פוטין: "רוסיה היא אימפריה - אין לה גבולות" מטוויייצ'וק קראה לשנות את הגישה הבינלאומית כלפי אוקראינה: "עלינו לשנות את הנרטיב מ'בואו נעזור לאוקראינה לא להיכשל' ל'בואו נעזור לאוקראינה לנצח'". לדבריה, ההבדל בין שתי הגישות מתבטא באספקת נשק ובסנקציות. "פוטין לא יעצור. רוסיה היא אימפריה - יש לה מרכז, אך אין לה גבולות", הזהירה. פשעי מלחמה ודיכוי תרבותי: "רוסיה מחסלת את הפעילים המקומיים" עוד טענה מטוויייצ'וק כי כוחות רוסים מחסלים באופן שיטתי פעילים מקומיים - ראשי ערים, עיתונאים, כמרים, סופרים, אמנים ומורים. לדבריה, רוסיה אוסרת את השפה והתרבות האוקראינית, חוטפת ילדים אוקראינים, שולחת אותם למחנות "חינוך מחדש", ומספרת להם שהוריהם נטשו אותם. לסיכום, אמרה מטוויייצ'וק כי המלחמה היא גם הזדמנות לבני אדם לבטא את הטוב שבהם: "להיות אמיצים, להילחם על החירות, לקחת אחריות, לקבל החלטות קשות אך נכונות - ולעזור זה לזה".