במהלך הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט: "מרגע כניסתי לתפקיד קיימתי עשרות פגישות עם מי שפנה. עשינו מאמץ לשמוע את כל הקולות ולנהל את הדיונים כאן בשיתוף פעולה. עד עכשיו בעיקר שמעתי מה לא, הגיע הזמן שנדבר על מה כן, כי יש גם הסכמות. כולנו בעד חוק גיוס כי הצבא צריך חיילים וגם כי יש חובות שהן זכויות - כך צריך להתייחס לחוק. אנחנו רוצים חוק משמעותי ורציני, וזה יקרה בעזרת עבודה מקצועית וממוקדת". רח"ט תומכ"א, תא"ל שי טייב, דיווח: "בשנת הגיוס 2024 שהסתיימה ב־30 ביוני, ההערכה שלנו שנגיע לאזור 2,940 חרדים שעומדים בכללים והתגייסו. זה הרבה יותר מה־1,800 שאתם מכירים, אך רחוק מאוד מהיעד של 4,800 ורחוק עוד יותר מהצרכים של הצבא. 1,300 באו למסלולים חרדים ו־1,600 למסלולים כלליים. מתוך החרדים, 400 באו ללחימה (31%). במסלולים הכלליים - 650 לוחמים. שיעור אי-שיתוף הפעולה גבוה, ובנינו תהליך שמאפשר קצב מהיר יותר".

ניר יששכר, ראש תחום מילואימניקים, מחה: "אני השארתי אישה וילדים ויצאתי למילואים. אני עם צו פתוח לעוד 70 יום. אתם מדברים על סנקציות אישיות - אני חי אותן יום־יום. יש לי חברים שנהרגו. למה לא מדברים עלינו? למה לא שואלים איך מביאים עוד לוחמים לצה"ל?" שאול עבדיאל, רכז ליווי רוחני ותורני בגדוד נצח יהודה: "ישנם מסלולים מותאמים שמאפשרים לחרדים להיכנס לצה"ל ולשמר את אורחות חייהם. הם לא מושלמים, אבל זה אפשרי. גיוס בכפייה לא יהיה - זה צריך לבוא ממקום של חינוך". אשת מילואימניק סיפרה: "כשבעלי גויס הייתי בהריון. עכשיו התינוק בן שנה. איש לא שאל אותנו אם זה מתאים לאורחות חיי". ח"כ דן אילוז: "אם אנחנו רוצים להמשיך את המלחמה בעזה ונוכחות צבאית מאסיבית - צריך הרבה חיילים. הדרך הנכונה היא למנוע הטבות ממי שלא מתגייס, מכל המגזרים".