יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר בדיון כי "הגדרה של ארגון פשיעה ככלי טרור תוכל לאפשר להיאבק בהם בצורה היעילה ביותר. כמויות הנשק בידי ארגוני הפשיעה בחברה הערבית מהוות איום אסטרטגי על מדינת ישראל". לדבריו, בקשות קודמות להכרה כזו נתקלו בסירובים, אך ראש הממשלה הנחה להשלים את תיקוני החקיקה הדרושים. עו"ד רועי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, התריע מפני "צונאמי של ארגוני פשיעה" העוברים תהליכי שינוי, משתלטים על מנגנוני הכסף ומאיימים על נבחרי ציבור. לדבריו, ללא פעולה, צפויה החרפה עד כדי רצח בתוך מערכת החוק. ח"כ גלעד קריב אמר כי אם מדובר בארגונים עם נשק רב, יש לערב את השב"כ, אך הדגיש כי כיום ידיו מלאות בטיפול בטרור. תנ"צ מוטי שיף, סגן ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, דיווח על גיוס שוטרים ופתיחת תחנות בחברה הערבית, וביקש להוסיף כלי אכיפה. משרד המשפטים מסר כי באפריל הוקם צוות בין־משרדי למיפוי חסמים משפטיים ולהמלצות לתיקוני חקיקה, במיוחד בחוק המאבק בארגוני פשיעה. בדיון הובאה עדותו של עזיז, מועמד בפורודיס, שסיפר כי נורה 28 פעמים בשל ריצתו לראשות המועצה, ותיק החקירה בעניינו תקוע. קרן דהרי מהמשרד הציעה לשקול הכרה בנפגעי ארגוני פשיעה כנפגעי פעולות איבה. ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, טען כי המדינה אינה עושה די לעצירת הפשיעה, הזהיר מהשלכותיה על חפים מפשע וציין כי מדובר בפשיעה בעלת אופי לאומני שיש לטפל בה בהתאם.