בית המשפט העליון, בהרכב השופטים עופר גרוסקופף, יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ, דחה (13.8.25) עתירה של עמותת "אמת ליעקב בישראל" שביקשה לבטל הנחיית משרד העבודה לשלול קדימות ברישום למעונות יום ממשפחות שבהן האב הוא תלמיד ישיבה בגיל גיוס שלא הסדיר מעמדו בצה"ל. ההנחיה פורסמה ב־17 ביוני 25' ונשלחה לכ־600 בתי אב רלוונטיים, לאחר סיום תקופת ההרשמה למעונות. הרקע להנחיה נעוץ בפסקי הדין בבג"ץ 6198/23 ובבג"ץ 58820-08-24, שקבעו כי בהיעדר בסיס חוקי לדחיית שירות או לפטור גורף מתלמידי ישיבות חייבי גיוס - אין בידי המדינה סמכות לממן לימודים תורניים של מי שאינם מתגייסים, לרבות באמצעות סבסוד מעונות יום לילדיהם. בהתאם לכך, עודכנו מבחני התמיכה ונקבעה תקופת מעבר שהסתיימה בפברואר 25'. בעתירה נטען כי ההנחיה מפלה, פוגעת בציפיות ההורים, חלה באופן רטרואקטיבי וניתן להורים זמן קצר להמצאת מסמכים. העותרת ציינה מקרים של יישום שגוי, למשל על אבות עובדים או כאלה שאינם בגיל גיוס. מנגד טענו משרד העבודה והיועצת המשפטית לממשלה כי מדובר ביישום מחייב של ההלכה הפסוקה, כי העתירה לוקה בשיהוי של כחודש - בתקופה שבה נמסרו כבר הודעות קבלה למעונות - וכי לא צורף עותר שנפגע ישירות. בית המשפט קבע כי השיהוי והיעדר עותר קונקרטי מצדיקים את דחיית העתירה על הסף, וציין את חשיבות ההגשה המיידית בעתירות הקשורות לפתיחת שנת הלימודים. עוד הבהיר כי עיכוב בפרסום הנוהל או היעדר מענה לפניית העותרת אינם מצדיקים איחור כאשר נוצרה הסתמכות של הורים אחרים. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.