עינב שלי משה, תושבת באר יעקב ועורכת דין צעירה שהוסמכה ללשכת עורכי הדין בשנת 2024, הגישה תביעה על-רקע אפליה לפיצוי כספי בגין נזק בלתי ממוני בסך 100,000 שקלים כנגד הרצליך־לאור משרד עורכי דין ונוטריון מתל אביב. זאת בטענה כי לא התקבלה לעבודה בשל הריונה – בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לטענת התובעת, בסוף חודש מאי, לאחר ראיון עבודה עם עו”ד אסף לאור, בעלי המשרד, ועם עו”ד דנה משולם, שותפה במשרד, נמסר לה טלפונית כי התקבלה לעבודה. דקות ספורות לאחר מכן חייגה בחזרה למשרד, הודתה על ההזדמנות וגילתה לעו”ד משולם כי גילתה באותו בוקר שהיא בהריון. לדבריה, הדגישה כי היא בתחילת ההריון, מתכוונת לעבוד עד לרגע האחרון טרם הלידה ולשוב בהקדם האפשרי לעבודה. בתגובה נאמר לה כי עו”ד משולם תתייעץ עם שותפה עו”ד לאור. מאז לא שמעה דבר, וכאשר פנתה למשרד נתקלה בחוסר מענה מתמשך. בהמשך נמסר לה כי קבלתה לעבודה הייתה “כפופה לסיכום תנאי השכר ולחתימת הסכם העסקה”, וכי “נראה שאין הסכמה מצידה לעבוד בתנאים המוצעים”. התובעת דוחה טענה זו, וטוענת כי הסכימה לשעות העבודה ולכניסה מיידית לתפקיד, וכי בסוגיית השכר לא סירבה אלא ציינה כי ציפיותיה עומדות על 14,000 שקלים ברוטו. לדבריה, נעשה שימוש כוזב בעניין השכר כדי להסתיר את ההחלטה שלא להעסיקה בשל הריונה. עוד ציינה כי התמיהה גוברת נוכח דרישת המשרד לזמינות מיידית לעבודה, שנעלמה לחלוטין לאחר שגילתה על הריונה – מה שמעיד על התנהלות חסרת תום לב ומפלה. בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בשבתו בבת ים), טוענת משה כי מדובר באפליה חמורה מחמת הריון ובפעולות המנוגדות לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תוך ניסיון “לכסות” את ההחלטה בטענות כוזבות. טרם הוגש כתב הגנה.