החלטה בבג"ץ פואה נ' מפקד מחוז ירושלים משנה את ההתנהלות המשפטית סביב הרחקות יהודים מהר-הבית. בית המשפט העליון קבע (13.8.25) כי יש להבחין בין הרחקה הנובעת מהליך פלילי - שתידון בבית משפט השלום או בבג"ץ לפי חוק המעצרים - לבין הרחקה מינהלית שאין בצידה טענה לעבירה, שתמשיך להתברר בבג"ץ בלבד. בכך החיל בג"ץ את ההלכה שנקבעה כבר באפריל 2025 בבג"ץ "בידינו" על מקרה חדש. העתירה הוגשה ב־29.7.25 על-ידי עו"ד אביעד ויסולי בשם 11 מורחקים ותאגיד "יש צדק לעם". העתירה הקבוצתית נדחתה בתוך יממה, אך הוגשו במקביל תשע עתירות אישיות. בעתירתו של אברהם פואה טען ויסולי כי הסמכות נתונה לבית משפט השלום ולא לבג"ץ, מאחר שמדובר בעניין פלילי. ההחלטה נשענת על פסק הדין בבג"ץ "בידינו" (22.4.25), שבו נקבע כי עיכוב או מעצר מחייבים הליך פלילי לפי חוק המעצרים. השופטת יעל וילנר קבעה כי יש להחיל את הלכת "בידינו" גם במקרה פואה. לפיכך, בכל מקרה של הרחקה מהר-הבית ייבחן תחילה אם מדובר בהליך פלילי. אם כן - הדיון ייערך בבית משפט השלום או בבג"ץ לפי חוק המעצרים. אם לא - הסמכות תיוותר בידי בג"ץ כהליך מינהלי מכוח פקודת המשטרה. המשמעות הכלכלית: הליכים פליליים פטורים מתשלום אגרה, ולכן גם עתירות פליליות לבג"ץ יהיו פטורות.

השלכות על השטח

ההחלטה צפויה לשנות את התנהלות המשטרה, שנוהגת לעכב יהודים מבלי להגדיר זאת רשמית כעיכוב. לפי ההלכה שהוחלה מחדש, מהלך כזה אינו חוקי ועלול להיפסל בבתי המשפט. הדבר עשוי להביא לקיצור משמעותי בתקופות ההרחקה - עד 45 יום בלבד - ולביקורת שיפוטית הדוקה יותר על פעולות המשטרה. עו"ד ויסולי טוען כי ההכרעה אינה נוגעת רק לעתיד, אלא גם למאות שהורחקו בעבר. לדבריו, מי שהורחק מינהלית לאחר שעוכב או נעצר - הרחקתו בטלה מעיקרה. משמעות הדבר: ניתן להגיש בקשות לביטול ואף תביעות פיצויים נגד המשטרה. "משטרת ישראל עושה שימוש פסול בסעיף 4א לפקודת המשטרה כדי להרחיק יהודים מהר-הבית", אמר ויסולי. "מדי שנה מורחקים מאות, מבלי שניתנת להם אפשרות לערער בפני בית משפט. אנו פועלים גם לשנות את החוק, כך שההרחקה תוגבל ל־24 שעות בלבד, וגם בזירה המשפטית אנו רואים התקדמות משמעותית". ההחלטה בבג"ץ פואה מחילה את ההבחנה שנקבעה כבר בפסק דין "בידינו" בין הליך פלילי למינהלי, ומעניק מסגרת משפטית מחודדת לביקורת על פעולות המשטרה בהר-הבית. ההשלכות צפויות להיות רחבות - הן כלפי הרחקות עתידיות ואולי גם ביחס למאות המורחקים בעבר. בתוך כך, הרב דוב ליאור, מראשוני המתירים עלייה להר-הבית, פרסם מכתב הקורא להימנע מהשתחוויות בפישוט ידיים ורגליים בשטח ההר, מחשש לאיסור תורה (של השתטחות על אבנים מפוצלות). לדבריו, גם הנחת חציצה אינה פותרת את הבעיה, ובפועל יש להימנע לחלוטין מהמנהג.