"התנאים במעצר הם מתחת לכל ביקורת. חפים מפשע ישנים על הרצפה. תופעות כאלה גורמות לאנשים להודות בדברים שהם לא עשו" - כך אומרת הסנגורית הציבורית הראשית עו"ד ענת מיסד־כנען, בראיון שיתפרסם מחר (21.8.25) במוסף "יומן" של "מקור ראשון". מיסד־כנען מותחת ביקורת חריפה על רשויות האכיפה בכל הנוגע לריבוי המעצרים בישראל. לדבריה, חלק גדול מהמעצרים כלל אינם נדרשים: "בישראל יש יותר מדי מעצרים, וחלק אדיר מהם מסתיימים מבלי שהוגש בכלל כתב אישום. במקרים מסוימים יש הצדקה למעצר, במרביתם לא. לצערי זו כמעט ברירת המחדל - כאשר חוקרים אדם, עוצרים אותו". היא מתארת את המצב כ"משבר לאומי" שהוביל למצבים קיצוניים, בהם עצורים ביטחוניים שוחררו בשל מחסור במקומות כליאה. "למעצר יש מחירים רבים", היא מוסיפה. "החשוד נתון בתנאים ירודים של צפיפות והיגיינה ירודה, ישן לעיתים על הרצפה, ובמצב כזה קשה לו לתפקד בחקירה. אנשים עייפים ותשושים פחות חדים, ובחלק מהמקרים הם מנסים לרַצות את החוקר - גם במחיר של הודאות שווא". מיסד־כנען מתייחסת גם למחיר הכלכלי והחברתי של מערכת שממקדת את כובד משקלה בעבירות שוליות: "יש פה העמסה שלא לצורך על מערכת המשפט. לא תמיד צריך לטפל בכלי הפלילי - לפעמים הפתרון הוא בכלל בעולם הרווחה. כך למשל, אם אם חד־הורית גונבת סימילאק להאכיל את התינוק שלה - היא זקוקה לעזרה, לא להעמדה לדין". לדבריה, הצלחת הסניגוריה הציבורית לסגור תיקים רבים רק ממחישה את חוסר הצדק שבהגשתם מלכתחילה: "השלב הבא צריך להיות לא להגיש את כתבי האישום האלה מלכתחילה. בכך גם נחסוך עלויות עצומות של ההליך הפלילי וגם נמנע עינוי דין והתמשכות הליכים". בראיון היא קוראת לשינוי עומק בגישת המערכת: "צריך להתנתק קצת מהשיח המשפטי ולהבין שחלק מהעבירות נובעות מפוסט־טראומה או מקשיים כלכליים קשים. מערכת המשפט חייבת לגלות אמפתיה".