מים מהברז הם חלק יומיומי מחיי כולנו, אך מחקר חדש שפורסם בארצות הברית מציע סיבה לבחון אותם מזווית אחרת - לפחות בכל הנוגע להריון. צוות חוקרים מאוניברסיטת דה מוינס, בראשות הד"ר ג'ייסון סמפיריני, ניתח נתונים מ־357 אלף לידות במדינת איווה לאורך כמעט שני עשורים, וגילה תוצאה מפתיעה: גם רמות מזעריות של ניטראט במים - הרבה מתחת לגבול המותר - נקשרו לעלייה בסיכון ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך.
הניטראט מגיע למים בעיקר משימוש בדשנים חקלאיים, וכאשר הוא חודר למי התהום, הוא מוצא את דרכו לברזים. עד היום סברו כי רק רמות גבוהות במיוחד, מעל 10 מיליגרם לליטר, מסוכנות לבריאות. אלא שהמחקר הראה שגם ריכוזים של עשירית מכך עשויים להשפיע על ההריון.
ממצא נוסף הפתיע את החוקרים: דווקא ברמות גבוהות יותר של ניטראט, מעל הסף החוקי, לא נמצא קשר מובהק לעלייה בסיכונים - תופעה שמעידה עד כמה המנגנון הביולוגי עדיין אינו מובן במלואו.
המשמעות רחבה: לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך הם גורמי סיכון עיקריים לבריאות התינוק, ועלולים להשליך על התפתחותו גם בשנות הילדות. החוקרים עצמם קוראים לבחון מחדש את הגדרות הבטיחות הקיימות, במיוחד עבור נשים הרות.
ומה לגבי ישראל? כאן חשוב להרגיע: מי הברז בישראל עומדים בתקני איכות מחמירים ונבדקים באופן שוטף, ופעמים רבות טובים יותר ממים מינרלים. משרד הבריאות קובע שמי השתייה בארץ בטוחים לציבור הרחב, ואין עדות לכך שהממצאים מארצות הברית משקפים מציאות דומה כאן. עם זאת, המחקר מציף שאלה מקצועית - האם בעתיד יהיה צורך להקשיח עוד יותר את אמות-המידה, מתוך ראייה לטווח ארוך של בריאות האימהות והילדים.