ניסיון להצרת הפעילות הדתית בעיר העברית הראשונה? אחרי סערת תפילות יום הכיפורים ב־2023, מתגלגלת מחלוקת חדשה בתל אביב סביב עתיד בתי הכנסת בעיר. חשיפת כתב ynet נטעאל בנדל מגלה כי העירייה מנהלת "מבצע משפטי שקט" שמטרתו לחייב עשרות בתי כנסת בעיר לחתום על חוזה חדש - ובו סעיף המחייב מתן שירותי דת "ללא הבדלי מין או אמונה". בתי הכנסת שיסרבו לחתום, כך נקבע, ייתבעו לפינוי.
עשרות קהילות קיבלו מהעירייה דרישה לחתום על מסמך הקצאה חדש, הקובע כי "בית הכנסת ייתן שירותי דת לכל תושבי השכונה והסביבה ללא הבדל מין או אמונה" וכי נוסח התפילה ייקבע בהתאם. בתי כנסת שסירבו לחתום מצאו עצמם נתבעים בבית המשפט לפינוי, ואילו אחרים חתמו בלית ברירה.
לפי נתוני העירייה, כ־130 בתי כנסת בנויים על קרקע הרשומה בטאבו על שם העירייה - לעיתים משום שהרישום ההיסטורי לא הוסדר כראוי. בעמותות המחזיקות במבנים מזהירים כי אם יחתמו על החוזה החדש, סעיפי השוויון עלולים לשמש בעתיד כבסיס משפטי לערעור על עצם קיומו של בית כנסת אורתודוקסי, למשל בשל קיומה של עזרת נשים או סירוב לאפשר פעילות לזרמים אחרים.
המחלוקת בולטת במיוחד בבית הכנסת "תפארת צבי", שבו הכריז בית הדין הרבני על הקדש דתי - החלטה שנועדה לחסום ניסיון השתלטות של העירייה. בתגובה, העירייה עתרה לבג"ץ נגד פסיקת הדיינים, וההליך עדיין מתנהל.
בארגון רבני צהר קראו לחדש את ההתקשרות "על בסיס ההסכמים שהיו בעבר", והדגישו כי "בתי הכנסת הם לב הקהילה היהודית ותמיד היו פתוחים לכל יהודי". בארגון חותם אמרו כי מדובר ב"רדיפה אנטישמית נגד היהדות", וטענו כי ראש העירייה חולדאי "מבקש לכפות את דת הפרוגרס ולסגור מאות בתי כנסת". מאיגוד רבני קהילות המייצג מאות רבני קהילות ברחבי הארץ, בהם כעשרה בתל אביב, נמסר: "ההחלטה המקוממת לפגוע בבתי הכנסת כפי שהיו לאורך אלפי שנים, ובאמצעות התנכלות מכוונת במסווה של מבצע משפטי היא החלטה חד-משמעית לפגוע בקודשי ישראל, ולהצר את צעדיו של הציבור ירא ה׳ בצורה מכוונת". בקהילות הוסיפו: "אנו שוקלים בחריפות את צעדינו, ובודקים כיצד ניתן לעמוד כנגד גזרותיו של
רון חולדאי. דבר אחד נוכל להבטיח - המסורת תישמר, ולא ניכנע בשום פנים ואופן לניסיונות ההתעללות".
שר התקשורת
שלמה קרעי, הגיב בחריפות: "רשעים ארורים. כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל לשכחם תורתך. לאורך כל הדורות קמו על היהדות שונאים מבית ומחוץ, כל הגרזינים והקלשונים שהונפו על סלע המורשת נבלעו והיו כלא היו. רוח היהדות ומורשתו המפוארת של העם היהודי יכלה להם לכולם ותוכל גם לדור ההמשך של אנטיוכוס והמתיוונים. עם ישראל חי". יו"ר מפלגת נעם, ח"כ
אבי מעוז, הוסיף: "איזה פער אדיר בין דיזנגוף, שנלחם למען צביונה היהודי של תל אביב, לבין חולדאי, שנלחם נגד כל סממן יהודי במרחב הציבורי".
חריגה מסמכות?
העירייה מציגה את בתי הכנסת כמשאב ציבורי, בדומה למתנ"ס או גן ילדים, ולכן לטענתה יש הצדקה לקבוע כללים שיבטיחו גישה שוויונית. מנגד, טוענים עורכי הדין המייצגים את בתי הכנסת כי התערבות בנוסח התפילה או בסדרי הקהילה חורגת מסמכות הרשות המקומית, שכן מדובר בליבת חופש הדת והפולחן.
מבקר המדינה ופסיקות קודמות התייחסו בעבר לסוגיית הקצאת מקרקעי ציבור והדגישו את החובה לשוויון ושקיפות. עם זאת, השאלה עד כמה סעיפי שוויון יכולים לחול גם על התוכן הפולחני עצמו נותרה שנויה במחלוקת, ועשויה להיבחן בערכאות המשפטיות הגבוהות.