שר המסחר של ארה"ב, הווארד לוטניק, הצהיר (26.8.25) כי ממשל טראמפ שוקל לרכוש החזקה בחברת לוקהיד מרטין כחלק ממדיניות חדשה של השקעות ממשלתיות בתאגידים ביטחוניים. לדבריו, לוקהיד מרטין היא "זרוע של הממשל", בשל העובדה שכ-97% מהכנסותיה מקורן בחוזים פדרליים. את הרכישה צפוי לבצע הפנטגון במסגרת תוכנית השקעות חדשה בתעשיות אסטרטגיות. הפסדים כבדים - לצד צמיחה אסטרטגית לוקהיד מרטין דיווחה ברבעון השני של 2025 על הכנסות של 18.2 מיליארד דולר - עלייה קלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, החברה רשמה הפסדים לפני מס של 1.6 מיליארד דולר, בעיקר בשל כשלי ביצוע בתוכניות מסווגות ובמיזמים בינלאומיים. הרווח הנקי עמד על 342 מיליון דולר בלבד, לעומת 1.6 מיליארד דולר ברבעון המקביל. תזרים המזומנים החופשי היה שלילי - 150 מיליון דולר. למרות זאת, מנכ"ל החברה, ג'ים טאיקלט, הדגיש כי הביקוש למערכות מתקדמות כמו אף-35, THAAD ו-GPS IIIF נמצא בעלייה, וכי לקוחות אמריקנים ובינלאומיים מבקשים להאיץ את קצב ההצטיידות. החברה השקיעה 800 מיליון דולר בתשתיות ובחדשנות והחזירה לבעלי המניות 1.3 מיליארד דולר באמצעות דיבידנדים ורכישת מניות. תגובות חריפות בקונגרס: "סוציאליזם במסווה ביטחוני" המהלך נשקל כחלק מהקמת קרן עושר ריבונית אמריקנית עליה חתם הנשיא טראמפ בצו נשיאותי בפברואר האחרון. הקרן נועדה להשקיע בהון ציבורי בתעשיות אסטרטגיות - ביטחון, שבבים, חומרים נדירים ובינה מלאכותית - תוך יצירת שיתופי פעולה עם מדינות זרות והון פרטי. הצהרותיו של לוטניק עוררו תגובות חריפות מצד סנאטורים רפובליקנים. הסנאטור ראנד פול הזהיר: "אם הממשלה מחזיקה חלק מהייצור - זו כבר לא כלכלה חופשית. היום זו אינטל, מחר זו כל תעשיה ששר מסחר עתידי יחליט לשלוט בה. סוציאליזם הוא שליטה ממשלתית באמצעי הייצור - וזה בדיוק מה שקורה כאן". גם בתוך הממשל נשמעו הסתייגויות. גורמים בבית הלבן הביעו חשש מהשלכות כלכליות ארוכות טווח והזהירו כי הקרן הריבונית עלולה להפוך לכלי פוליטי ולא למנגנון השקעה מקצועי. עם זאת, טראמפ עצמו הבהיר כי בכוונתו "להשתמש בכל כלי אפשרי כדי להבטיח את ביטחון אמריקה ואת עליונותה הכלכלית".