ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יזומן לעדות נוספת במסגרת חקירת פרשת קטרגייט - נחשף (1.9.25) בחדשות 12. בחקירתו הקודמת טען נתניהו, שלא ידע על הקשר בין יונתן אוריך ואלי פלדשטיין לבין קטר, והוסיף שאינו רואה בכך פסול. השופט המחוזי עמית מיכלס ציין בחודש שעבר, כי אם הקשר לא היה פסול - לא ברור מדוע אוריך הסתיר אותו מנתניהו. החוקרים מבקשים כעת לעמת עם נתניהו עם ראיות חדשות, וביקשו את אישורה של היועצת המשפטית, גלי מיארה, לזמנו לעדות. מדובר בעדות פתוחה (כמו בפעם הקודמת) ולא בחקירה באזהרה, אם כי מבחינת הנוהל - עדות פתוחה יכולה להפוך במהלכה לחקירה באזהרה, אם עולים חשדות כלפי העד. זימונו של נתניהו לעדות נוספת עשוי להשליך על האופן והמועד בו ימונה ראש השב"כ הבא (מועמדו של נתניהו הוא האלוף דוד זיני). בג"ץ קבע, כי נתניהו היה בניגוד עניינים בנוגע להדחתו של רונן בר, בשל המעורבות האישית של ראש השב"כ בחקירות קטרגייט והמסמכים המסווגים. נתניהו התחייב שראש השב"כ הבא לא יהיה מעורב בחקירה, אך בג"ץ טרם קבע האם די בהתחייבות זו; מיארה סבורה שהיא אינה מספקת. החוקרים העריכו בחודש שעבר, כי יידרשו עוד חודש וחצי להשלמת החקירה. אולם, זימונו של נתניהו - בפרט אם יידרש זמן לקבלת האישור ולתיאום העדות - עשוי להוביל להתארכות החקירה, וכאמור גם לעיכוב במינוי ראש השב"כ.