המועד הקובע לעניין העברת כספים על-רקע עיצומים הוא העברת הכסף ללקוח ולא הגעת הכסף לבנק הישראלי. כך קובעת (2.9.25) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לימור ביבי. המשמעות היא הרחבת העיצומים והחלתם גם על כספים שכבר היו בתהליך מעבר, במקרה זה - מאחד הבנקים הגדולים ברוסיה. בנק מזרחי-טפחות סירב בתחילת 2022 להעביר מיליון דולר לחשבונו של ולבל שטרנפלד. הכסף הועבר מבנק VTB - אחד הבנקים הגדולים ברוסיה (נכסים של 283 מיליארד דולר ב-2021) המצוי בשליטת ממשלת רוסיה. הבנק היה מן הראשונים שהוכנסו לרשימות העיצומים של ארה"ב והאיחוד האירופי, מיד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. נציגיו של שטרנפלד טענו, כי הוא בעל נכסים ב-200 מיליון דולר וכי מקור הסכום הספציפי הוא במכירת מקרקעין. הכסף מבנק VTB הועבר ב-22.2.22 - יומיים לפני שארה"ב הטילה עליו עיצומים ועשרה ימים לפני העיצומים האירופיים. בתחילת אפריל הודיע מזרחי-טפחות, כי לא יוכל להעביר את הכסף לחשבונו של שטרנפלד בשל עיצומים אלה. שטרנפלד טען בתביעתו, כי מדובר בסירוב פסול להעניק לו שירות בנקאי הנובע מהחלטה שרירותית. הבנק השיב, כי אינו רשאי להתעלם מן העיצומים ולכן סירובו היה סביר. היועצת המשפטית לממשלה עמדה על הסכנות להן חשופים הבנקים בישראל אם לא יצייתו לעיצומים בינלאומיים ותמכה בעמדתו של הבנק. ביבי אומרת כי הבנק פעל בהתאם לחובותיו כאשר ביקש לברר את מקור הכסף, וכי ההליך התמשך בשל עיכובים מצידו של שטרנפלד. "הסיבה בעטיה לא הסתיים הבירור היא לפתחו של התובע ומיופת כוחו, אשר נמנעו ממתן תשובות לשאלות לגיטימיות ורלוונטיות אשר הופנו להם על-ידי הבנק. בנסיבות אלו, לאורך כל התקופה עד שהסתיים הבירור באשר למקור הכספים, בדין עיכב הבנק את העברת הכספים לחשבונו של התובע", היא אומרת. כאמור, ביבי קובעת שהמועד הרלוונטי לבחינת תחולתם של העיצומים הוא זה שבו אמור הכסף להיכנס לחשבונו של הלקוח. גם אם מדובר בפעולה מתמשכת, אשר החלה לפני העיצומים - "ממילא העברת הכספים לחשבון הלקוח מהווה חלק מהליך מתן השירות ומשכך, גם במועד העברת הכספים לחשבון, יש מקום לבחון האם קיימת חובה למתן השירות, נוכח החובות המוטלות על הבנק לאור החקיקה אשר תכליתה מניעת הלבנת הון וטרור. "ככל שבמועד זה – בו טרם הושלם מתן השירות ללקוח - מתגלה על-ידי הבנק מידע עדכני הרלוונטי לקיום חובותיו של הבנק בהתאם לחקיקה הנוגעת למניעת הלבנת הון וטרור, ברי כי הבנק לא יתעלם ממידע זה, אלא יביאו לידי ביטוי במכלול שיקוליו. בהתאמה - הרי שככל שטרם הסתיים השירות, התחוור כי על גורם מעורב הוטלו סנקציות, ברי כי על הבנק לפעול בהתאם למדיניותו". במקרה של שטרנפלד לא התקיים אחד החריגים המאפשרים להעביר את הכסף, ולכן אין פסול בהחלטתו של הבנק. שטרנפלד חויב בהוצאות בסך 50,000 שקל. את שטרנפלד ייצגו עוה"ד ישראל ליכטנשטיין ויפית אופק, ואת הבנק - עוה"ד יאיר ליבוביץ ומעיין הרטמן ממשרד לוינבוק.