חברה קדישא ראש העין והמועצה הדתית ראש העין נתבעות לפצות את אפרת וייס, תושבת העיר, בגין עוגמת נפש לאחר שקברו את בעלה המנוח בקבורת־על משותפת (קבר מכפלה) עם אישה זרה, ללא הסכמתה והסכמת בני משפחתו, ובניגוד להלכה הדתית. בתביעה על סך 200,000 שקלים נאמר כי סידורי הקבורה נעשו על־ידי אביו של המנוח, טל וייס, שנפטר לפני כשלושה חודשים באופן פתאומי ובלתי צפוי, והוא בן 43 במותו. האב הוחתם בסמוך לתחילת ההלוויה, כתנאי לטקס ההלוויה, על תצהיר ויתור שמירת מקום, שלפיו הוא מוותר על זכות שמירת מקום לקבורה מעל או לצד בנו המנוח עבור בני משפחה. לטענת התובעת, במהלך הלווית בעלה המנוח לא ניתן כל סימן או מידע על־ידי חברה קדישא או מי מטעמה, שלפיו הקבר שבו עתיד בעלה להיקבר מצוי מעל קברה של אישה זרה שנקברה יום קודם. גילוי הקבורה לאחר השבעה עם תום ימי השבעה, כאשר עלו לחלקת הקבר, גילו לראשונה האלמנה ובני משפחת המנוח כי באותו הקבר נקברה אישה אחרת יחד עם המנוח, וכי בפועל הוא נקבר מעל אישה זרה אשר נקברה כאמור יום קודם לכן. גילוי זה גרם לתחושת זעזוע קשה מנשוא בקרב האלמנה ובני המשפחה, ובשל הזעזוע זנחה האלמנה את טקס העלייה לקבר בתוך זמן קצר, ברחה והסתגרה בביתה. בעקבות הגילוי פעלה אמה של האלמנה בשליחותה להעברת בעלה המנוח לקבר אחר, ובשל הטעות שנעשתה אושרה העברת גופתו לקבר אחר. טקס הקבורה החוזר נערך כשבוע לאחר מכן, ואולם העומס הנפשי הכריע את התובעת, והיא לא הייתה מסוגלת להגיע לקבורה החוזרת של בעלה. בני המשפחה נאלצו לבצע מחדש את טקס הקריעה ולשבת "שבעה" פעם נוספת, במשך יום נוסף. טענות התביעה נגד החברה קדישא בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד עדי הילה גונן נטען כי לתובעת ולבני משפחתו של בעלה המנוח נגרמה עוגמת נפש קשה וקיצונית, וכן פגיעה רגשית ונפשית חמורה, בשל עצם קבורת המנוח יחד עם אישה זרה בניגוד לרצונם ולתפיסתם הדתית, וכן נוכח גילוי המאורע בדיעבד ובאופן מזעזע בעת העלייה לקבר, וכן נוכח הצורך בהוצאת הגופה ממקום קבורתה והבאתה לקבורה חדשה. לטענת התובעת, מדובר במקרה חריג ויוצא דופן בחומרתו, המשליך על כבוד המת, זכויות המשפחה, תקינות ההליך ומעמדן של החובות הציבוריות והמוסריות כלפי הנפטר ובני משפחתו. טרם הוגשו כתבי הגנה.