עבודתה של ועדת גרוניס לחקירת פרשת הצוללות מתעכבת, בשל העתירות התלויות ועומדות בבג"ץ בנוגע לפעילותה. כך מסרה הפרקליטות, לקראת הדיון בשתי העתירות שיתקיים בשבוע הבא (8.9.25). עתירה אחת הוגשה בידי מי שהוזהרו בידי ועדת החקירה הממלכתית: ראש הממשלה, בנימין נתניהו; שר הביטחון לשעבר, משה יעלון; ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן; מפקד חיל-הים, רם רוטברג; ואיש המל"ל לשעבר, אבנר שמחוני. הם טוענים, כי הוועדה הטילה מגבלות חמורות, חסרות תקדים וחסרות עיגון בדין על ייצוג המוזהרים בפניה. עתירה שנייה הוגשה בידי אבריאל בר-יוסף, לשעבר ראש מספן ציוד בחיל-הים וסגן ראש המל"ל. הוא להשהות את עבודתה של ועדת גרוניס עד לסיום שלב ההוכחות בתיק הצוללות (הצפוי להימשך לפחות עוד שנה-שנתיים). לטענת בר-יוסף, הוועדה חרגה פעם אחר פעם מהמגבלה שבהחלטת הממשלה על הקמתה, בכך שהיא עוסקת בנושאים הנדונים בהליך הפלילי.

הפרקליטות: קבלת העתירות תשתק את ההליכים

הפרקליטות אומרת בתגובתה, כי קבלת עתירת המוזהרים תשתק את עבודת הוועדה, קבלת עתירתו של בר-יוסף תשתק את ההליך הפלילי, וקבלת שתיהן - את שני ההליכים. פרקליטות מיסוי וכלכלה, המנהלת את ההליך הפלילי, כבר ביקשה מהוועדה שלא להעביר לידי המוזהרים חומרי חקירה עד לאחר עדותם בהליך הפלילי (בו אינם נאשמים), ולכן הוועדה אינה מעבירה את החומרים - ואינה יכולה להמשיך את עבודתה לקראת השלמת הדוח שלה. "המענה לחששות העותרים, מזה ומזה, טמון בהודעת הוועדה כי בכוונתה לקבוע שעדויות המוזהרים בהליך הפלילי לא ישמשו לחובתם בהליך שבפניה (ובכך יינתן מענה לחששות המועלים בעתירת המוזהרים); ובשמיעת המוזהרים בהליך הפלילי תחילה, טרם שיעיינו בחומר החקירה שבידי הוועדה ויעידו לפניה (ובכך יינתן מענה לחששות המועלים בעתירת בר-יוסף)", סבורה הפרקליטות. "הצורך בהעדת המוזהרים בהליך הפלילי טרם שיועמדו לעיונם חומרי הוועדה נחוץ לשם מניעת החשש לזיהום עדותם בהליך הפלילי, וזאת בין היתר כיוון שחומר החקירה המצוי בידי הוועדה כולל את חומר החקירה בתיק הפלילי, ובו הודעות הנאשמים ועדים נוספים, מסמכים שונים, וכן חומר נוסף שאספה הוועדה מגופים אחרים נוסף למשטרת ישראל", מסבירה הפרקליטות. "חשיפת המוזהרים לגרסאות הנאשמים ועדים נוספים וכן לחומרי החקירה הנוספים ולכל המסמכים שאספה כאמור הוועדה, מקימה חשש לזיהום עדותם באופן אשר עלול לפגוע בהליך הפלילי". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי, יונתן נד"ב ואופיר גבעתי.

הוועדה: ניתן מענה לחששות העותרים

הוועדה אומרת כי מדובר בסעדים הסותרים זה את זה, וכי יש לדחות את העתירות על הסף בשל היותן נגועות בשיהוי ניכר. לדבריה, "העובדה שהממשלה החליטה על הקמת המשיבה במקביל להתנהלותו של ההליך הפלילי מוכיחה את החשיבות שייחסה הממשלה לבירורם הדחוף של הנושאים שהונחו על שולחן המשיבה, נושאים שהם בעלי חשיבות לאומית, ביטחונית ומדינית ראשונה במעלה. יוער כי חשיבותם של נושאים אלה אף גוברת בתקופה הביטחונית הנוכחית, נוכח ההגדלה המאסיבית של תקציב הביטחון, האצת פעילות הרכש הממשלתי ותהליכי בניין הכוח בעת הזו". לדברי הוועדה, בעבר היו מקרים בהם ועדות חקירה ובדיקה פעלו במקביל להליך פלילי. "במקרה שבפנינו, האינטרס הציבורי קובע את חשיבות המשך עבודתה של המשיבה במסלול שעליו החליטה, וזאת ללא דיחוי", היא טוענת. הוועדה מזכירה גם היא, שעדויות המוזהרים בבית המשפט לא ישמשו לחובתם בפניה, ובנוסף לכך - הם יוכלו להימנע בעדויותיהם מהפללה עצמית. בנוגע לעתירת בר-יוסף אומרת הוועדה, כי היא "איננה מנועה ואף איננה יכולה שלא לברר עובדות הקשורות בנאשמים ושלא להתייחס למסמכים הקשורים בהם. זאת, מאחר שהדברים נוגעים לבחינת ההתנהלות המערכתית-מוסדית, המצויה בלב עבודת הוועדה... הימנעות מבירור עניינים אלה עלולה הייתה למנוע מהוועדה להגיע לחקר האמת ואף הייתה יכולה לגרום להטלת אחריות על מי שאינם נושאים בה". היא גם מדגישה, כי הנושאים המצויים במוקד בדיקתה - התהליכים המקצועיים ותהליכי קבלת ההחלטות - "מצויים, לכל היותר, בפריפריה של הנושאים שבמוקד ההליך הפלילי". הוועדה מזכירה את מנגנון התיאום שלה עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, במסגרתו העבירה "פירוט של הגרסאות של נחקרים במשטרה שהוצגו לעדים שהעידו בפניה, והמאשימה העבירה אותן להגנה בהליך הפלילי". אם בר-יוסף חושש מזיהום ההליך הפלילי, עליו להעלות זאת בפני השופטת טלי חיימוביץ, טוענת הוועדה. תגובתה הוגשה באמצעות עוה"ד יעל גרוסמן וסאלי ליכט.