ארצות הברית הטילה סנקציות על שלושה ארגונים פלשתינים בשל פניותיהם לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) מאז נובמבר 2023. לפי הודעת משרד החוץ האמריקני, הארגונים פעלו להביא לחקירה של פעולות ישראל ברצועת עזה, לרבות הפצצות חיל-האוויר, מצור והעברת אוכלוסייה.
שלושת גופים נוספו לרשימת Specially Designated Nationals (SDN) של משרד האוצר האמריקני, צעד שמקפיא נכסים ואוסר על אזרחים אמריקנים לקיים עמם קשרים כלכליים:
- אל־חק (Al-Haq - Law in the Service of Mankind) - הוקם בשנת 1979, ממוקם ברחוב מיין 54, רמאללה. מוגדר על־ידי OFAC כעמותה או ארגון ללא כוונת רווח.
- מרכז אל־מיזאן לזכויות אדם (Al Mezan Center for Human Rights) - הוקם בשנת 1999, ממוקם ברחוב עומר אל־מוכתאר, עזה. מוגדר כעמותה או ארגון ללא כוונת רווח.
- המרכז הפלשתיני לזכויות אדם (Palestinian Centre for Human Rights - PCHR) - הוקם בשנת 1995, פועל בעיר עזה. מוגדר כעמותה או ארגון ללא כוונת רווח.
בהודעת משרד האוצר האמריקני נמסר כי במקביל לעידכון הרשימה, הונפק "רישיון כללי מס' 10" המאפשר לסיים עסקות שהיו בתהליך מול הגופים שהוגדרו. עוד צוין כי מדובר בסנקציות הקשורות לפעילות בית הדין הפלילי הבינלאומי, וכי הן חלק ממהלך רחב יותר הכולל גם עידכון סנקציות נגד קרטלי סמים וארגוני טרור חוצי־גבולות באקוודור.
במשרד החוץ האמריקני טענו כי הפנייה לבית הדין מהווה "ניסיון להפעיל מנגנון משפטי בינלאומי באופן פוליטי, על חשבון ריבונות מדינות דמוקרטיות". מזכיר המדינה,
מרקו רוביו, אמר כי וושינגטון "תמשיך להגן על ישראל ועל אזרחיה מפני חקירות לא לגיטימיות".
הארגונים הפלשתינים שנפגעו מהמהלך גינו בחריפות את ההחלטה. אל־חק הגדיר אותה כ"נתעבת, דרקונית ובלתי־חוקית". גם ארגון Amnesty International מחה על הסנקציות, וכינה אותן "מתקפה בוטה על זכויות האדם ועל מאמצי הצדק הבינלאומי". מנגד, גוף פרו־ישראלי כמו NGO Monitor בירך על הצעד, וטען כי מדובר ב"בלימת לוחמה משפטית נגד ישראל ובעלי בריתה".