הנשיא דונלד טראמפ חתם (05.09.25) על צו נשיאותי שמכוון נגד ממשלות אשר עוצרות ומחזיקות אזרחים אמריקנים שלא כדין. לפי ההוראה, מזכיר המדינה מרקו רוביו מוסמך להטיל סנקציות כלכליות, פיקוח על יצוא והגבלות נסיעה על ממשלות ואישים המעורבים בהחזקת אזרחים אמריקנים כקלפי מיקוח. הבית הלבן הציג את הצו כהרחבה של מנגנון הסנקציות נגד מדינות תומכות טרור, במטרה לייצר הרתעה ממשית. טראמפ הדגיש באירוע החתימה: "אם מכבדים אותך ואת ארצך - משחררים. אם לא, אתה משלם שישה מיליארד דולר", בהתייחס להסדר שנעשה מול אירן בשנת 2023. ביקורת על ממשל ביידן במהלך האירוע האשים טראמפ את ממשל ביידן כי בתקופת כהונתו שוחררו פחות אמריקנים מכפי שנחטפו. נתוני קרן פולי - שעוקבת אחר מקרים של חטיפות - מצביעים על תמונה מורכבת יותר: בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ שוחררו 47 אמריקנים, לעומת 77 בתקופת ביידן. עם זאת, ממשל טראמפ הנוכחי טוען כי מאז כניסתו לבית הלבן בינואר 2025 הצליח להביא לשחרורם של 72 אמריקנים. בקרן פולי מעריכים כי כ-40 אזרחים אמריקנים מוחזקים כיום ב-14 מדינות, בהן רוסיה, סין, אירן ואפגניסטן - חלקם תחת צווי עיכוב יציאה, שאינם נכללים בנתוני משרד החוץ. הגבלות על אזרחים ותגובות הצו הנשיאותי כולל גם מגבלות על אזרחים אמריקנים שיבקשו לבקר במדינות שייכללו ברשימה. המועצה הלאומית האירנית-אמריקנית טענה כי מדובר ב"ענישה קולקטיבית" שפוגעת בקהילות דיאספורה. פול וולאן, נחת מארינס לשעבר שהוחזק ברוסיה מעל חמש שנים בגין עבירת ריגול ושוחרר ב-2024, בירך על הצעד אך הדגיש כי יש להוסיף מנגנון פיצוי לקורבנות באמצעות נכסים מוקפאים של משטרים עוינים. "זהו צעד חשוב, אך עליו להיות אכיף באמת מול סין ורוסיה", אמר. אליזבת' ריצ'רדס, מנהלת מחקר בקרן פולי, קראה לשמור על הנושא כבעל תמיכה דו-מפלגתית: "זהו יום טוב בכל פעם שאמריקני חוזר הביתה. חשוב שכל ממשל יידע שיש לו את הגיבוי לקבל החלטות קשות שיביאו לשחרור חטופים".