דוח חדש שפרסמו מוסד שמואל נאמן וארגון "תשתית" מתריע על ירידה מתמשכת ביוקרת השירות הציבורי וביכולתו למשוך כוח אדם איכותי. לצד האבחון המדאיג, מציע הדוח מפת דרכים מפורטת לשיקום ולחיזוק השירות הציבורי באמצעות חיבור הדוק עם מערכת ההשכלה הגבוהה.

ירידה באמון ובשביעות הרצון

הנתונים מבוססים על סקרים ארוכי טווח:

• שביעות רצון מהשירותים הציבוריים ירדה בעקביות בין 2001 ל־2020.

• אמון הציבור במוסדות המדינה נמצא במגמת ירידה מתמשכת לאורך אותן שנים.

החוקרים מזהירים כי תהליך זה פוגע במעמד השירות הציבורי כמעסיק: צעירים רבים מעדיפים את המגזר הפרטי, שבו השכר גבוה פי שניים ואף פי שלושה, ותהליכי הקבלה מהירים בהרבה.

חשיפת סטודנטים - רק חצי נחשפים

על-פי הנתונים, רק 52.6% מהסטודנטים נחשפו במהלך לימודיהם לתכנים של מינהל ומדיניות ציבורית. 47.4% כלל לא נחשפו לכך. החשיפה גם ריכוזית: מרבית הסטודנטים שמגיעים לשירות המדינה הם מהאוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בר־אילן, בעוד שבוגרי מוסדות אחרים כמעט ואינם מיוצגים. טבלה נוספת מגלה נתון מקומם: 44.3% מהסטודנטים שנחשפו לשירות הציבורי עשו זאת דרך חברים ומשפחה, בעוד ירידי תעסוקה בקמפוס - הכלי המרכזי במגזר הפרטי - כמעט ואינם רלוונטיים (2.3% בלבד).

חלון זמן קריטי אחרי ה־7 באוקטובר

מחברי הדוח מצביעים על מגמה חיובית של נכונות אזרחית מוגברת מאז אירועי 7 באוקטובר. לטענתם, מדובר ב"חלון זמן קריטי" שבלעדיו יאבד השירות הציבורי את ההזדמנות לשקם את מעמדו. "אם לא ניצור כיום את התנאים לחשיפת הדור הבא לשליחות ציבורית, נפסיד את האנשים הטובים ביותר למערכות קריטיות במדינה", מזהיר הפרופסור ניסים (נסי) כהן, עמית בכיר במוסד נאמן.